במהלך השנה נמכרו כ-90.7 אלף דירות, אומנם עלייה מרשימה של יותר מ-25% משנת 2023, אך עדיין ירידה של כ-12% לעומת 2024. עיקר הירידה נרשם בדירות חדשות: כ-34 אלף דירות בלבד, צניחה של יותר מרבע בשנה אחת. לעומת זאת, שוק היד השנייה כמעט שלא השתנה, מה שמדגיש שהבעיה איננה היעלמות הביקוש לדיור אלא ירידה ספציפית ברכישות מקבלנים.
מבט גאוגרפי מראה כי הירידות החדות בדירות חדשות התרחשו כמעט בכל הארץ, בעוד שיד שנייה הציגה תמונה מעורבת יותר עם עליות מתונות בחלק מהערים. למשל, בירושלים מכירת דירות חדשות ירדה בכ-38.6% בשנה, בחיפה בכ-30.9% ובתל אביב בכ-27.9%. גם בדרום נרשמה ירידה של כ-25.5% ובצפון כ-24.5%.
לעומת זאת, בדירות יד שנייה התמונה שונה לגמרי. בירושלים נרשמה דווקא עלייה של 3.2%, בצפון עלייה של 3.4% ובדרום עלייה של 1.1%, בעוד שבחיפה נרשמה ירידה של 7.3% ובמרכז ירידה של 3.5% בלבד. כלומר הירידה היא כמעט אחידה בפרויקטים חדשים, אך בשוק הקיים הפעילות פשוט זזה בין אזורים.
אם נעזוב את ההשוואה לשנה שעברה ונסתכל נטו על המספרים, אז במספר הדירות החדשות שנמכרו הובילו תל אביב-יפו, אופקים, ירושלים, לוד ונתניה, בעוד שבשוק היד השנייה בלטו בעיקר ירושלים, חיפה, באר שבע, תל אביב-יפו ואשקלון. אבל לפני שהקבלנים בירושלים ובתל אביב פותחים את השמפניות, אלו גם הערים עם מספר הדירות שלא נמכרו הגבוה ביותר - 10,234 דירות בירושלים ו-9,709 בתל אביב.
בקרב הערים שאינן מהגדולות בולטות לוד וקריית גת עם מלאי של אלפי דירות חדשות שנותרו למכירה, ואחריהן באר יעקב, רעננה ורמת השרון. גם בנתיבות, קריית אונו, קריית אתא, אופקים, אלעד וקריית ביאליק נותר היצע משמעותי של יותר מאלף דירות חדשות בכל עיר.
התרעות פיקוד העורף