תזכיר החוק שפורסם כבר בינואר מציע שהמדינה תשתתף בעד 75% מהעלייה הריאלית בהחזר החודשי, באמצעות מענק קבוע שיועבר דרך הבנקים, בעלות תקציבית מוערכת של כ-2 מיליארד שקל. הסיוע יוגבל ללווים שנטלו משכנתא עד סוף 2022, עבור דירה יחידה, וששווייה לא עלה על פי שניים ממחיר דירה ממוצע.
המתווה מיועד בעיקר למשפחות צעירות מהמעמד הבינוני, שנכנסו לשוק הדיור בתקופת ריבית נמוכה ונפגעו מעליית הריבית. לפי ההערכות שהוצגו במסגרת ההצעה, מאות אלפי משקי בית חוו עלייה של מאות עד אלפי שקלים בהחזר החודשי מאז 2022, כאשר חלקם ספגו עלייה של יותר מ-5% מהכנסתם הפנויה.
מעבר לכך, קיים גם פער בין ההערכות התקציביות: בעוד שבטיוטת החוק מדובר בעלות מדורגת של כמיליארד שקל ב-2026 והיקף כולל נמוך יחסית בשנים שלאחר מכן, במשרד האוצר מעריכים את העלות הכוללת בלפחות 7 מיליארד שקל לאורך חמש שנים, ובין מיליארד לשני מיליארד שקל כבר בשנה הקרובה. גם בחוות הדעת המשפטית שצורפה להצעה נכתב כי החוק אינו בשל לדיון, בין היתר בשל היעדר תשתית מקצועית מספקת והעובדה שלא הוצג מקור תקציבי כנדרש בחוק.
העיוות גדול אפילו יותר כשמביטים על שוק הדיור כולו. בעלי הדירות כבר נהנו בשנים האחרונות מעליית מחירים אדירה של הנכס שבבעלותם. שוכרי הדירות - לא. והנה, המדינה מציעה לקחת מיליארדים מהקופה הציבורית ולהעביר אותם דווקא לבעלי הנכסים, בזמן ששוכרים, שכירים ומשפחות שאין להן דירה ישלמו את המחיר דרך מסים עקיפים ודרך גלגול העלויות של הבנקים. בנק ישראל הגדיר זאת "אפליה ברורה בין לוקחי המשכנתאות לאוכלוסיות אחרות", ובעיקר לאלה שמבקשים אשראי צרכני ונמצאים בלחץ אמיתי בהרבה.
למרות הביקורת והפערים שטרם נסגרו, הממשלה צפויה לקדם כבר היום את ההצעה לשלב הבא. אם תאושר, ההצעה תעבור לדיון בוועדת השרים לחקיקה, עם בקשה לקיצור הליכים והקדמת הקריאה הראשונה בכנסת. המשמעות היא ניסיון לקדם את החוק בקצב מהיר יחסית, למרות המחלוקות שטרם הוכרעו.
התרעות פיקוד העורף