כמו רבים אחרים, גם אליהו, שמשמש בתפקידו כיו”ר ביישוב בהתנדבות, גלגל בראש פתרון טכנולוגי, אבל התמהמה כי שגרת החיים וצרות אחרות דחקו את המיזם הצידה. 7 באוקטובר היווה מעין קריאת השכמה עבור כולנו, ווגם הוא הבין עד כמה נדרש שינוי מיידי – בהקפצת תושבים בזמן אמת, באספקת תרופות או טיפול רפואי וכו’.
זמן לא רב אחרי פרוץ המלחמה הקים אליהו את מערכת eshuv - מידע לתושב, שמיושמת כבר בכ־24 יישובים ברחבי המדינה, והיד עוד נטויה.
טפסים וקלסרים
“מדובר במערכת אחת שמרכזת את כל מה שיישוב צריך במקום אחד - מהודעה על מפגעים, חינוך וחוגים, מחלקות ואגפים, הגיל השלישי ועוד - ועד מתן מענה אמיתי ברגעי חירום”, מסביר אליהו. “אני עוסק בטכנולוגיה ב־20 השנים האחרונות ובניתי כבר כמה מערכות, בעיקר במגזר העסקי. אך במהלך כל שנות כהונתי כיו”ר אני חשוף לבעיות ולמצוקות של מתנדבים נוספים ביישוב מכך שאין לנו כלים נגישים או מאובטחים לעבודה”.
במהלך השנים, מספר אליהו, רוב היישובים עבדו עם טפסים, קבצי אקסל וקלסרים - ואיכשהו הסתדרו, מי יותר ומי פחות. ה־7 באוקטובר ניפץ את הבועה. “שם נמצאה הפרצה, והיא הגיעה מכמה מקומות. קודם כל, ההבנה שבזמן חירום אנחנו צריכים לדעת באופן מיידי מי נמצא ביישוב ומי זקוק לעזרה. צריך להבין, שראשי היישוב הם הראשונים לדעת כשמתרחש אירוע, הם המגע הראשוני בזמן אמת. זה יכול להיות אירוע שריפה, פח”ע או כל דבר אחר. שאר הכוחות - מג”ב, משטרה ועוד - מגיעים רק בשלב הבא, ועל ראשי היישוב לספק להם מידע מדויק”.
אליהו מסביר שהתחקירים שנעשו בכל יישובי העוטף התמקדו בדיוק בנקודה הזו: המידע המדויק, שבדיעבד השפיע גם על מהירות הפינוי, ובסופו של דבר גם על מהירות החזרה לשגרה כקהילה מגובשת.
“תמיד היה לי את החלום הזה, ואולי ליתר דיוק את ההבנה, שיש צורך במערכת משוכללת שתהיה ביישובים. כמו כולם כנראה, אמרתי: אוקיי, יש את הצבא ויש מי שישמור עלינו, ואנחנו רק צריכים לדאוג שהכל יהיה בסדר. אבל מה שקרה ביישובים בעוטף שניהלו את האירוע לבד, ולחלקם לא היו את המידע ואת הכלים הנגישים, הוביל אותי למסקנה שמשהו צריך להשתנות במהרה. על אחת כמה וכמה כאשר אנחנו עדיין במלחמה”.
לשמור על הפרטיות
תרחיש שאיש לא ניבא
אחד מכאבי הלב שנושא אליהו, והצטרפו לסיבות להקמת המיזם, היה סיור שערך ביישובי העוטף ארבעה חודשים לפני פרוץ המלחמה במטרה ללמוד כיצד הם ערוכים למקרי חירום. “אני זוכר שבסיור עלו כל מיני תרחישים, אבל התרחיש של חדירה מהגדר לא עלה. אף אחד לא ניבא אותו. אני זוכר שעמדנו והסתכלנו על המכשול והטכנולוגיה שהקימו מתחת לאדמה - עומד בגאווה גדולה עם ראשי היישובים שאמרו שזה נותן להם תחושה של ביטחון, ומשוכנע שזבוב לא יכול לעבור את המערכת. ואז אני מתיישב מול הטלוויזיה ורואה את הקלות שבה השופל מזיז את הגדר”.
ההשקעה במיזם של אליהו נאמדת בכשני מיליון שקל, והוא מימן אותה מכיסו הפרטי, ללא השקעות חיצוניות או שותפים. “ההשקעה הפרטית הייתה חלק בלתי נפרד מהמהלך, הרצון לא להמתין אלא להבין שיש פה משהו שתפקידי להוביל אותו ולגרום לכל היישובים בארץ להשתמש במערכת שהתפעול שלה מאוד קל ונגיש לכולם”.
התרעות פיקוד העורף