אם צפיתם בפרק הפתיחה של העונה השנייה של הסדרה "ניתוק", ודאי התרשמתם מסצנת ה"וואן שוט" שבה מארק בגילומו של אדם סקוט, רץ במסדרונות הלבנים והאינסופיים של חברת לומון. סצנה זו נראית כאילו צולמה ברצף אחד רציף ומדויק, אך מאחורי הקלעים מתגלה סיפור שונה לחלוטין. אדם סקוט חשף שהסצנה, שאורכה שלוש דקות בלבד, צולמה לאורך חמישה חודשים שלמים ונבנתה מחיבור של עשרה שוטים שונים באמצעות טכניקות קולנועיות מתקדמות.
הטכניקה הזו לא חדשה כלל. כבר בראשית עידן הקולנוע חיפשו במאים דרכים ליצור את אשליית הצילום הרציף – וואן שוט, ופיתחו במרוצת השנים טכניקות שונות שאותן רואים כמעט בכל סרט. אם נראה לכם שהמצלמה נותרה דלוקה בצורה רציפה דקות ארוכות, האמת שונה לחלוטין, ומרבית הסרטים מצולמים בסצנות בודדות קצרות, כשהן מחוברות יחד ליצירת אשליית הרציפות?
מעבר לטכניקות הקולנועיות, סקוט שיתף גם את האתגרים הפיזיים שהציבו הצילומים. כדי להעניק לסצנה תחושה אותנטית, הוא צפה בסרטוני הריצה של טום קרוז כדי ללמוד את תנועותיו ולקבל השראה. ההשקעה ניכרת, שכן תנועותיו של סקוט בסצנה מצליחות להעביר את הדחיפות והלחץ שמארק ס. חש במהלך האירועים.
סצנות "וואן שוט" מעניקות לצופה תחושה של נוכחות מידית ואותנטית. הן מעוררות מתח, שומרות על מעורבות הצופים ומדגישות את תחושת הרציפות של העלילה. למרות שהן דורשות משאבים רבים וזמן ממושך, האפקט הסופי שווה את ההשקעה.
התרעות פיקוד העורף