ישראל במקום הראשון באירוויזיון – בלי שיר: כך פועלת הפסיכולוגיה של טבלאות ההימורים

השיר שייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון הקרובה בשוויץ עדיין לא נבחר, ויובל רפאל כבר מעפילה למקום הראשון בטבלאות ההימורים. איך קורה שבלי שיר אנחנו במקום הראשון, והאם זה מרמז משהו על סיכויי הזכיה?

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
יובל רפאל זוכת "הכוכב הבא לאירוויזיון" | צילום: מערכת TMI

תחרות האירוויזיון הקרובה תתקיים בבזל שוויץ בין התאריכים 13 ל-17 במאי 2025. לאורך החודשים שלפני התחרות, תחרות ההימורים ברשת גועשות עם תחזיות, שלא אחת מתממשות. טבלאות ההימורים מבוססות על מספר פרמטרים: סטטיסטיקות עבר, נטיות פוליטיות, נתונים ממדיה חברתית, ואף השפעה בלתי ישירה של נרטיבים ציבוריים. סוכנויות הימורים מנתחות את הביקוש להימורים על מדינה מסוימת, את הפופולריות של משתתפים קודמים, ואת הציפיות הקולקטיביות סביב מדינה בתחרות.

אירוויזיון. טבלאות ההימורים לעתים מתממשות
אירוויזיון. טבלאות ההימורים לעתים מתממשות | צילום: העמוד הרשמי של האירוויזיון

עם זאת, מאחורי המספרים עומד מנגנון פסיכולוגי חזק שפועל באופן כמעט אוטומטי: ההימורים הם לא רק תוצאה של חיזוי רציונלי, אלא הדבקה חברתית. אנשים נוטים להמר על מה שנראה פופולרי, וכאשר מדינה מסוימת תופסת תאוצה בטבלאות – זה יוצר אפקט של כדור שלג, שבו אנשים נוספים משכנעים את עצמם שהמדינה הזו היא הפייבוריטית, ולכן הם ממשיכים להמר עליה, גם אם אין עדיין שיר.

כדי להבין את ההימור הגבוה על ישראל, צריך להביט בשני גורמים: היסטוריית ההצלחות האחרונות של ישראל בתחרות, והמצב הגיאו-פוליטי שלה שמשפיע על הנרטיב הציבורי.

מצד אחד, אירוויזיון הוא זירה מוזיקלית אך גם פוליטית. השנה האחרונה הייתה סוערת עבור ישראל, והיא חוותה גל חרמות ותגובות אנטי-ישראליות בשל המלחמה בעזה. עם זאת, ההתפתחויות האחרונות – במיוחד הדיווחים על אפשרות לסיום הלחימה והחזרת החטופים – משנים את הרוח הציבורית, וייתכן כי זוהי עדות לעלייה מחודשת בתמיכה במדינה.

נטע ברזילי בחצי גמר האירוויזיון
נטע ברזילי בחצי גמר האירוויזיון | צילום: אורית פניני

לפסיכולוגיה של הרשת תפקיד משמעותי בקביעת הדירוגים של מדינות. בטבלאות ההימורים, ישנם מספר עקרונות פסיכולוגיים שמניעים את הדינמיקה הזו: הראשון הוא אפקט העדר ("Bandwagon Effect") – ברגע שגורם משפיע כמו סוכנויות הימורים גדולות או פרשנים מוזיקליים קובע כי מדינה מסוימת היא פייבוריטית, אחרים נוטים לאמץ את התחזית הזו מבלי לבדוק לעומק אם היא נכונה. כשהשם של ישראל מופיע בראש הרשימה, יותר ויותר אנשים מאמינים שהיא הולכת לנצח – גם בלי שיר.

וזו גם לעתים נבואה שמגשימה את עצמה – ככל שמדינה מדורגת גבוה בטבלאות, כך הקהל, השופטים ואפילו המשלחות רואים בה מתמודדת חזקה יותר. זה מוביל לתשומת לב מוגברת ולהצבעות נוספות, מה שמחזק את מעמדה בפועל.

כיצד ההימורים משפיעים על הבחירה הישראלית? כאשר מדינה ממוקמת במקום גבוה בטבלאות ההימורים עוד לפני שנבחר שיר, הדבר משפיע גם על תהליך הבחירה של השיר עצמו. אם בישראל רואים שהמדינה מובילה בהימורים, הדבר עלול להכניס לחץ נוסף על ועדת הבחירה לבחור בשיר שמצדיק את הציפיות הגבוהות. במקרים כאלה, ייתכן שישראל תעדיף שיר בטוח ולא מהפכני, כדי לא לאכזב את התמיכה המוקדמת.

עם זאת, טבלאות ההימורים הן עדיין מדד דינמי לחלוטין. הן יכולות להשתנות במהירות לאחר חשיפת השירים, וישנם מקרים שבהם מדינות שהובילו בטבלאות בשלב מוקדם מצאו את עצמן מחוץ לעשירייה הראשונה בתחרות עצמה. כך שלמרות העניין הרב סביב הדירוג הגבוה של ישראל – רק לאחר חשיפת השיר נדע אם המיקום בטבלאות יישאר יציב או יתחיל לצנוח.

אז עד כמה ההימורים אמינים? בפועל, טבלאות ההימורים הן לא מדע מדויק, אלא שילוב של תחושות קולקטיביות, פוליטיקה, מגמות רשת והשפעות פסיכולוגיות. הן עשויות להעניק אינדיקציה כללית למגמות אך לא בהכרח לחזות את התוצאה הסופית. המקרה של ישראל הוא דוגמה מצוינת לאופן שבו תהליכים חברתיים ברשת משפיעים על תחרות מוזיקלית בינלאומית – ומוכיחים שבאירוויזיון, לפעמים הציפיות עולות אפילו לפני שהתווים הראשונים נשמעים.

תגיות:
אירוויזיון
/
יובל רפאל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף