מטוס קל התרסק היום (שישי) בצהריים לתוך הים, סמוך לחוף תאיו שבבת ים. בתיעוד שהופץ ברשתות החברתיות נראה המטוס שוקע כשהוא הפוך במים, בעוד עוברי אורח מבוהלים נשמעים זועקים ברקע. על סיפון המטוס היו שני בני אדם: טייס ונער כבן 15 שהמריאו לטיסת פנאי. בעוד שהטייס חולץ במצב קל על ידי המצילים שהוזעקו למקום, הנער נלכד בתוך גוף המטוס וחולץ רק לאחר מספר דקות על ידי צוללנים, כשהוא במצב אנוש.
צוותי מד"א שהמתינו על החוף החלו מיד בביצוע פעולות החייאה בנער ופינו אותו באמבולנס לבית החולים וולפסון בחולון. שם נמסר שמצבו עדיין אנוש והרופאים נלחמים על חייו. מצבו של הטייס שפונה אף הוא לבית החולים וולפסון מוגדר קל. ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, שהגיע לזירה, ציין שהמצילים זיהו את המטוס צולל לתוך המים ומיד פעלו לחלץ את הלכודים.
האירוע הקשה הזה אינו הראשון שמעורר שאלות נוקבות על בטיחותם של מטוסים קלים בישראל - ועל היעדר הפיקוח שמלווה את טיסות הפנאי הללו. עו"ד יצחק רז, מומחה לחקר תאונות אוויריות ולשעבר יועץ בתחום לרשויות התעופה, מתריע כבר שנים על הבעיות העמוקות בתחום.
רז מצביע על מחדלים מבניים שמאפשרים מצבים כאלה לקרות: "בתחום המטוסים הקלים יש פחות רגולציה ופחות בקרה. זה לא נדיר למצוא אנשים שלא מודעים למגבלות שלהם או שפשוט לא מכירים את הסיכונים. אנשים טסים קרוב למים, קרוב לטיילות מוגבהות כמו זו בבת ים, לרוחות שמייצרות מערבולות אוויריות. רבים מהם עושים זאת בשביל ההנאה – לטוס נמוך ואיטי, לטוס מעל חופים או יערות – אבל כל זה מזמין צרות. מדובר במצבים בהם רוחות משתנות, טמפרטורות, סוגי דלק שונים או אפילו חוטי חשמל עלולים להפוך לסכנה ממשית".
הוא מוסיף ומבהיר: "בימי סוף השבוע מותר לטוס עם מטוסים כאלה גם מתחת ל־500 רגל, כל עוד הם לא טסים מעל אזור מאוכלס או מעל אנשים. לכן טייסים רבים בוחרים לטוס לאורך קו החוף – מה שיוצר תחושת ביטחון שקרית, אך בפועל מעמיד אותם בסכנה כשהם נתקלים בזרמים, מערבולות או תשתיות בלתי צפויות".
רז מתייחס גם לתחזוקת המטוסים, ומסביר שמטוסים מהסוג שהתרסק היום אינם נבדקים בתדירות גבוהה. "יש מטוסים שנבדקים אחת לשנה, יש כאלה אחת לשנתיים. התחזוקה לא אחידה, אין פיקוח הדוק. הסיכון הוא לא רק בתחזוקה, אלא גם בהכשרה הלא מספקת של חלק מהטייסים. ברגע שאתה טס בלי שמישהו בודק אותך באמת – זה מתכון לסכנה".
לדבריו, האחריות העליונה מוטלת על האדם עצמו. "יש לנו נטייה לשכוח שאנחנו לא נועדנו לעוף. האדם לא נולד להיות עוף בתלת ממד. יש לנו מגבלות – פיזיות, טכניות, קוגניטיביות. הבעיה היא הגורם האנושי. בסופו של דבר, אנחנו מאבדים את החיים בקלות בלתי נסבלת בגלל חוסר מודעות או זלזול. טיסה היא דבר מרגש, היא יכולה להיות תחביב נפלא – אבל היא חייבת להילקח ברצינות מרבית".