הכי קרוב לחייזרים: תגלית החלל המדהימה נחשפה

טלסקופ האבל של נאס"א תיעד את ערפילית הטרנטולה - מפעל הכוכבים הגדול והבהיר ביותר בקבוצת הגלקסיות הקרובה אלינו, המרוחק כ-160 אלף שנות אור. נחשפו כוכבים עצומים ותהליך יצירת כוכבים בקנה מידה אסטרונומי

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
ערפילית הטרנטולה. כוכבים עצומים נולדים (
ערפילית הטרנטולה. כוכבים עצומים נולדים ( | צילום: נאס"א
3
גלריה

התמונה החדשה שפרסם האבל מציגה שכבות עצומות של ענני גז ואבק בצבעי ורוד, ירוק, כחול ושחור, היוצרים סצנה תלת־ממדית כמעט מוחשית. במבט מדויק ניתן להבחין בשזירת ענני האבק הכהים עם אזורים מוארים בכחול-לבן ובכתומים, המייצגים כוכבים צעירים ובוגרים הפזורים בכל רחבי הערפילית. בין הכוכבים נראים גם "כוכבי על" שחלקם מסוג "וולף ראייט", כוכבים מסיביים במיוחד שאיבדו את מעטפת המימן שלהם והפולטים רוחות כוכב עוצמתיות וחמות במיוחד. חלקם מגיעים למסה של פי 200 מזו של השמש שלנו.

האבל. תמונות מרהיבות מעולמות רחוקים
האבל. תמונות מרהיבות מעולמות רחוקים | צילום: נאס''א

הענן המגלני הגדול, שבו שוכנת הערפילית, הוא הגלקסיה הננסית הגדולה ביותר מבין עשרות הגלקסיות הלווייניות הסובבות את שביל החלב. ערפילית הטרנטולה היא לא רק האזור הבהיר ביותר בגלקסיה זו, אלא גם מוקד יצירה משמעותי של כוכבים בכל קבוצת הגלקסיות הקרובה. משמעות הדבר היא שכמות הכוכבים שנוצרים בה גדולה לאין שיעור מכל אזור אחר בסביבתנו הקוסמית.

הצילום המרשים נעשה במסגרת פרויקט מדעי ייחודי בשם Scylla על שם המפלצת רב־הראשים מהמיתולוגיה היוונית, שמטרתו לחקור את מבני הגז והאבק סביב כוכבים צעירים ומסיביים בעננים המגלניים. התוכנית פועלת במקביל לפרויקט נוסף של האבל בשם ULLYSES שממקד את תצפיותיו בכוכבים צעירים ובוהקים במיוחד. שילוב הנתונים משני הפרויקטים מאפשר לחוקרים להבין טוב יותר את תהליכי היווצרות הכוכבים, ואת השפעתם על הסביבה הבין-כוכבית.

בזכות היכולות של האבל, ניתן היה ללכוד את הפרטים המורכבים ביותר של ענני האבק והגז החל במבנים דמויי פסלים ועד לשכבות שקופות של אבק כחול. התמונות שמתקבלות הן לא רק תיעוד חזותי מרהיב, אלא גם מקור נתונים מדעי חיוני להבנת מחזור החיים של כוכבים ולחקר האבולוציה של גלקסיות.

טלסקופ האבל. 35 שנים ועוד ידו נטויה
טלסקופ האבל. 35 שנים ועוד ידו נטויה | צילום: נאס''א

האסטרונומים מדגישים שאזורים כמו ערפילית הטרנטולה מספקים הצצה ייחודית לעברנו הקוסמי, משום שתהליכי היווצרות הכוכבים בהם משקפים במידה רבה את התנאים ששררו ביקום הצעיר. חקר האזורים הללו יכול ללמד אותנו כיצד נוצרו מערכות שמש כמו שלנו, ואולי אפילו לרמוז על סיכויי קיומם של עולמות עם תנאים לחיים.

טלסקופ האבל, פרויקט משותף של נאס"א וסוכנות החלל האירופית, שוגר לחלל ב־1990 עם מטרה ברורה: לשחרר את האסטרונומיה מכבלי האטמוספירה של כדור הארץ, ולצלם את היקום בעין חדה ואינפרה־רגישה שמעולם לא הייתה זמינה קודם לכן. ואכן, מאז כניסתו למסלול, האבל הפך למכשיר המחקר האסטרונומי המשפיע ביותר של המאה ה־20 ולמותג תרבותי בפני עצמו.

לאורך השנים, האבל עמד במוקד של כמה מהתגליות המשמעותיות ביותר באסטרונומיה המודרנית. הוא הוכיח שכל גלקסיה גדולה מכילה חור שחור עצום בליבה, תיעד בזמן אמת את התפשטות שרידי סופרנובה 1987A, גילה את האנרגיה האפלה שמאיצה את התפשטות היקום, והניף את הצילום העמוק ביותר שנעשה אי פעם של היקום הקדום – מסע של 13 מיליארד שנה לאחור בזמן. הוא אף היה חלוץ בתחום חקר אטמוספירות של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, וסיפק תובנות על שינויי מזג אוויר בגזים הגדולים כמו צדק ונפטון.

כיום, בגיל 35, הטלסקופ מתפקד במצב יוצא מן הכלל. גם לאחר שמספר הג'ירוסקופים שלו (המשמשים לדיוק הכיוון) פחת לשלושה – ומתוכם אחד חדל מלתפקד – הצליח צוות הקרקע של נאס"א להפעיל את האבל במצב חדש, מבוסס ג'ירוסקופ בודד בלבד. הפתרון הטכני היצירתי הזה איפשר את המשך פעולתו – למרות הערכות קודמות שהציבו את סיום חייו בשלב מוקדם יותר.

תגיות:
חלל
/
נאס"א
/
גלקסיה
/
טלסקופ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף