בעקבות שיגור אופק 19: כל מה שרציתם לדעת על לוויינים

ישראל שיגרה השבוע בהצלחה לווין נוסף לחלל ומבססת את מעמדה בין שלוש עשרה מדינות בעולם החברות ב"מועדון החלל" שמתפעלות לווינים. איך מגיע לווין לחלל, כיצד נמנעות התנגשויות ומה הוא מסוגל לעשות?

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
שיגור לווין אופק 19
שיגור לווין אופק 19 | צילום: מולטימדיה מפא״ת, משרד הביטחון
4
גלריה
תעשייה אווירית
תעשייה אווירית | צילום: ארכיון

אז אין הלווינים עובדים, מה ההבדל ביניהם, איך זה שהם לא מתנגשים זה בזה, איפה ישראל עומדת למול מדינות אחרות בעלות יכולת לווינית וכמה זמן חי אחד כזה? הנה כל התשובות לכל השאלות.

אם הייתה משגרת מזרחה, שברי רקטות או חלקי מטען עלולים היו ליפול על שטחי מדינות שכנות עוינות. כדי למנוע סיכון כזה, ישראל מקריבה את היתרון שבשיגור מזרחה כך שהלוויין נע בניגוד לכיוון הסיבוב של כדור הארץ. המשמעות היא צורך ביותר דלק או יכולת נשיאה מצומצמת יותר. אבל למרות החיסרון, לתנועה מערבה יש יתרונות: הלווינים הישראלים נעים מעל אזורי הים התיכון בזוויות שונות משאר הלווינים ובתדירות גבוה יותר מעל האזור, מה שמעניק לה יתרונות תצפית ותפעול גבוהות מאוד.

לווינים מקיפים את כדור הארץ
לווינים מקיפים את כדור הארץ | צילום: שאטרסטוק

"מאז שיגרה עשרות לוויינים צבאיים ואזרחיים. "היכולת לפתח ולשגר לוויינים היא עדות לעוצמה טכנולוגית מרשימה", אומר פרופ’ בלומברג. "זהו לא רק כלי מודיעיני אלא גם מסר לעולם על היכולות המדעיות וההנדסיות של ישראל".

לווין בחלל
לווין בחלל | צילום: שאטרסטוק

"יכולות אלו מעניקות לנו ביטחון, אבל גם פותחות פתח לשימושים אזרחיים שיתרמו לשגשוג כלכלת ישראל. המבט מהשמים כבר מזמן אינו חלום רחוק, אלא חלק בלתי נפרד מהמציאות הביטחונית והטכנולוגית של ישראל", הוא מסכם.

תגיות:
לווין
/
סוכנות החלל הישראלית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף