רשת X במלחמה על חופש הביטוי בהודו: "אין בסיס בחוק"

רשת X הגישה עתירה בהודו נגד שימוש בפורטל Sahyog, המאפשר איתור והסרה של תוכן ברשתות החברתיות שנחשב לפוגעני. הרשת מסרבת לשתף פעולה עימו, בית המשפט דחה את העתירה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
אילון מאסק
אילון מאסק | צילום: רויטרס
2
גלריה

בציוץ שפורסם הבוקר (שני) ברשת החברתית, נכתב על ידי החברה: "X מודאגת מאוד מהצו האחרון של בית המשפט בקרנטקה בהודו, אשר יאפשר למיליוני שוטרים להוציא צווי הסרה שרירותיים באמצעות פורטל מקוון ששמו Sahyog. למשטר החדש הזה אין בסיס בחוק, הוא עוקף את סעיף 69א' לחוק ה-IT, מפר את פסיקות בית המשפט העליון ופוגע בזכויותיהם החוקתיות של אזרחי הודו לחופש הביטוי והדיבור. סאיוג מאפשר לשוטרים להורות על הסרת תוכן על סמך טענות של 'אי חוקיות' בלבד, ללא ביקורת שיפוטית או הליך תקין עבור הדוברים, ומאיים על פלטפורמות באחריות פלילית בגין אי ציות".

רשת X
רשת X | צילום: רויטרס

עוד נכתב: "X מכבדת את החוק ההודי ומצייתת לו, אך צו זה אינו מתייחס לסוגיות החוקתיות המרכזיות שבמחלוקת שלנו ואינו עולה בקנה אחד עם פסיקתו האחרונה של בית המשפט הגבוה של בומביי, שלפיה משטר כזה אינו חוקתי. עם כל הכבוד, אנו מתנגדים לדעה שאין לנו זכות להעלות חששות אלה עקב התאגדותנו בחו"ל - X תורמת משמעותית לשיח הציבורי בהודו וקולם של המשתמשים שלנו נמצא בלב הפלטפורמה שלנו. אנו נערער על צו זה כדי להגן על חופש הביטוי".

פורטל סאיוג מנוהל על ידי משרד הפנים הפדרלי של הודו, והוא מתואר ככלי לאוטומציה של תהליך שליחת הודעות ממשלתיות לפלטפורמות תוכן כמו X או פייסבוק, שמטרתן להסיר תוכן הנחשב מבחינת המדינה כפוגעני. ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות אחרות כמו גוגל, אמאזון ומטא כבר הצטרפו לפורטל לאחר השקתו בשנה שעברה, אבל רשת X סירבה לעשות זאת. בעתירה שהוגשה בחודש מרץ, X כינתה את סאיוג "פורטל צנזורה" שלטענתה מאפשר לנציגי רשויות החוק והממשל להוציא צווי הסרה של תוכן על ידי עקיפת כללים המחייבים אותם לאפשר ערעורים ודיונים בנושא.

ממשלת הודו הגנה על הפורטל, וטענה כי הדבר נחוץ עקב "הכמות ההולכת וגדלה של תוכן בלתי חוקי ומזיק" ברשתות החברתיות. היא הוסיפה כי הפורטל לא נועד להוציא צווי חסימה וצנזורה, אלא רק ליידע את הפלטפורמות שהן נותנות במה לתוכן בלתי חוקי.

ההחלטה בנושא ניתנה ביום רביעי בשבוע שעבר על ידי שופט במדינת קרנטקה, שאמר כי לא ניתן "להשאיר את הרשתות החברתיות במצב של חופש אנרכיסטי" וכי "רגולציה היא חובה". הוא גם כינה את הפורטל "טובת הציבור". השופט גם ציין כי X "בוחרת לציית" לצווי הסרת תוכן בארצות הברית, אבל "מסרבת לציית לצווי הסרה דומים" בהודו.

מסמכים שהוגשו לבית המשפט הראו כי רשויות ממשלתיות שונות ביקשו ישירות מרשתות חברתית להסיר מגוון תכנים מהפלטפורמות - מסרטונים מדלהי שבהם 18 בני אדם נמחצו למוות בתוך ההמון ועד תוכן "הפוגע במוניטין של דמויות ציבוריות בולטות" כמו ראש הממשלה או שר הפנים.

תגיות:
טוויטר
/
הודו
/
חופש הביטוי
/
אילון מאסק
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף