פרס נובל לכימיה 2025: המהפכה העולמית בלכידת מזהמים

שלושה חוקרים, היפני סוסומו קיטגאווה, האוסטרלי ריצ’רד רובסון והאמריקאי עומאר יאגי, זכו היום בפרס נובל לכימיה על פיתוחם של מבנים מולקולריים פורצי דרך בשם “מסגרות אורגנו מתכתיות” (MOF)

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
מדליית פרס נובל. 10 מיליון קרונות
מדליית פרס נובל. 10 מיליון קרונות | צילום: צילום: מכון קרולינסקה
2
גלריה

החומרים שפיתחו שלושת הזוכים מכונים בקיצור MOF, ראשי תיבות של Metal Organic Frameworks, והם נחשבים כיום לאחת ההמצאות המסקרנות ביותר בכימיה המודרנית. מדובר במבנים גבישיים מסודרים, שבהם יוני מתכת משמשים כעמודי פינה המחוברים באמצעות מולקולות ארוכות המבוססות על פחמן. השילוב בין שני המרכיבים יוצר גבישים בעלי חללים גדולים במיוחד, שדרכם יכולים לזרום גזים ונוזלים.

זוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2025
זוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2025 | צילום: אילוסטרציה: ניקלאס אלמחאד

בזכות עבודתם, כימאים ברחבי העולם בנו מאז עשרות אלפי סוגים שונים של MOF, וכל אחד מהם מותאם למטרה שונה: אגירת מים מאוויר יבש במדבר, לכידת פחמן דו חמצני מהאטמוספרה, פירוק תרופות מזהמות במים, אגירת גזים רעילים ואפילו קידום תגובות כימיות בתעשייה בצורה נקייה יותר.

המסגרות האורגנו מתכתיות מציעות פתרונות אפשריים לחלק מהאתגרים הגדולים ביותר של האנושות. במדבריות אפשר להפיק באמצעותן מים מהאוויר היבש, במפעלים מזהמים ניתן להשתמש בהן ללכידת גזים רעילים, ובתחנות כוח הן עשויות להפחית פליטות פחמן. גם עולם האנרגיה הירוקה מגלה עניין רב ב MOF בזכות יכולתן לשמש כמעין סוללות מולקולריות לאגירת גזי מימן בצורה בטוחה.

“זהו תחום שנמצא רק בתחילת דרכו,” ציינו חברי הוועדה השוודית. “המסגרות האורגנו מתכתיות יכולות בעתיד לשנות את הדרך שבה אנו שומרים על הסביבה, מפיקים מים ויוצרים חומרים חדשים״.

שלושת הזוכים, שנבחרו מבין מאות מועמדים ברחבי העולם, צפויים להגיע לשטוקהולם בדצמבר, שם יקבלו את מדליית הזהב, התעודה ואת הפרס הכספי המשותף בסך כ 900 אלף דולר.

תגיות:
יפן
/
פרס נובל
/
פרס נובל לכימיה
/
זיהום מים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף