יחד עם זאת, מדובר בהליך טעון ומורכב, שבו הוועדה נוהגת לפעול בזהירות רבה, מתוך רצון להימנע ממחלוקות פוליטיות ומועמדים שמעוררים סערה ציבורית. גם אם טראמפ הצליח להביא לסיום אחד הסכסוכים הארוכים והמדממים בעולם, השאלה המרכזית היא האם חברי הוועדה יראו בכך שלום בר קיימא או מהלך זמני שנולד משיקולים פוליטיים.
הליך הבחירה של ועדת נובל
ועדת פרס נובל לשלום פועלת לפי צוואתו של אלפרד נובל שהגדיר את הפרס כמיועד למי שעשה את המרב לקידום אחווה בין העמים ולהפחתת עימותים מזוינים. בכל שנה עד סוף חודש ינואר נשלחות מאות הצעות למועמדות לפרס, שמגיעות מפרלמנטים, ממשלות, אקדמאים, ארגוני שלום ומוסדות בינלאומיים. השנה הוגשו 338 מועמדויות, מתוכן 244 אישים ו־94 ארגונים.
לאחר סגירת הרשימה, חברי הוועדה, חמישה במספר, מתחילים לבחון את ההצעות. הם מזמינים דוחות מומחים, בודקים השפעות מדיניות בשטח ומעריכים את עמידותם של מהלכי שלום. בקיץ הם מצמצמים את הרשימה, ובתחילת אוקטובר, ימים ספורים לפני ההכרזה, נערכת ההצבעה הסופית. אם אין קונצנזוס מוחלט, ההכרעה מתקבלת ברוב קולות.
מחר (שישי) בשעה אחת עשרה בבוקר לפי שעון נורווגיה, שתים עשרה בצהריים לפי שעון ישראל, תכריז הוועדה על הזוכה בפרס. זהו אחד מהאירועים הנצפים ביותר בעולם, והפעם, לאחר חתימת ההסכם בעזה, שמו של טראמפ נמצא במרכז תשומת הלב.
ועדת נובל בוחנת שלושה קריטריונים עיקריים: הישג ממשי להפסקת אלימות, תרומה יציבה וארוכת טווח לשלום עולמי, ומחויבות מוסרית לזכויות אדם. לא כל מי שחתם על הסכמי שלום נחשב בהכרח מועמד מתאים, משום שהוועדה נזהרת מלתת את הפרס להסכמים שהתמוטטו במהירות או הובילו להמשך עימותים.
עם זאת, טראמפ הוא דמות שנויה במחלוקת. הוועדה עלולה להירתע ממועמדות שמחוללת פולמוס עולמי. גורמים בנורווגיה הסבירו בראיון לעיתון "לה מונד" כי "הוועדה נוטה להעדיף דמויות שפועלות בשקט מאחורי הקלעים ולא כאלה שמנהלות קמפיין ציבורי למען הפרס".
לאחר ההסכם הלילה עודכנו התחזיות בזמן אמת. אתר ההימורים Oddspedia הציב את טראמפ בראש הרשימה עם סיכוי של כמעט שלושים אחוזים. פלטפורמות אחרות כמו Action Network מעריכות את סיכויו בכעשרה אחוזים, אך כולן מסכימות שמדובר במועמד מוביל.
מודלים מבוססי בינה מלאכותית שבחנו מאות אלפי פרסומים תקשורתיים ותגובות ציבוריות בעולם קבעו כי הסיכוי שטראמפ ייכלל ברשימה הסופית של הוועדה עומד על שבעים אחוזים, והסיכוי לזכייה עצמה נע בין עשרים לעשרים וחמישה אחוזים. לפי אותם מודלים, "גורם מכריע עשוי להיות משך הזמן שבו הפסקת האש תחזיק מעמד".
הבינה המלאכותית בוחנת פרמטרים כמו היקף השפעה בינלאומית, הדים תקשורתיים חיוביים, תגובות של מנהיגים, וכן מדד רגש עולמי סביב דמותו של טראמפ מאז נחתם ההסכם. הנתונים מצביעים על עלייה של פי ארבעה באזכורים חיוביים תוך יממה אחת בלבד.
היבט אנושי משמעותי התווסף השבוע כאשר פורום משפחות החטופים והנעדרים בישראל שיגר מכתב רשמי לוועדת נובל ובו בקשה להעניק את הפרס לטראמפ. במכתב נכתב: "בזכות נחישותו ומעורבותו האישית של הנשיא טראמפ זוכים עשרות משפחות לראות שוב את יקיריהן. הוא הוכיח כי באמצעות מנהיגות אמיצה ויכולת גישור ניתן להביא לסיום הסבל".
המכתב עורר הד תקשורתי עולמי, אך אין לו משקל פורמלי בתהליך ההצבעה. רק גורמים רשמיים מוסמכים להציע מועמדויות, אך הוועדה מודעת לעוצמה הסמלית של הפניות הציבוריות ולמשמעותן המוסרית.
אם מחר יוכרז טראמפ כזוכה, זו תהיה אחת ההחלטות הדרמטיות ביותר בתולדות הפרס. לא רק משום שמדובר בנשיא אמריקאי, אלא משום שמדובר באדם שהצליח, לפחות לפי שעה, להביא לסיום מלחמה ארוכה ולהחזיר מאות חטופים לבתיהם. אם הוועדה תבחר שלא להעניק לו את הפרס, ההישג הדיפלומטי שלו יישאר אולי חסר פרס רשמי, אך ייחשב בכל זאת לרגע שבו ההיסטוריה עצרה את נשימתה.