בישראל 2025, כשהקיץ מגיע עם גלי חום בלתי נסבלים והביקוש לאנרגיה רק הולך וגדל, קבוצת יזמים ישראלית קטנה הצליחה לפתח חומרים חדשניים שמקררים את הסביבה בלי שום צורך בצריכת אנרגיה נוספת. זהו סיפור על רעיון מבריק, ניסוי מתמיד והשפעה פוטנציאלית שמשנה את כללי המשחק - מהבתים שלנו ועד לגופים צבאיים ולתאגידי ענק.
“מי היה רעב לקרח?", אני שואלת את שנהב כשהוא נזכר ברגעים הראשונים של התגלית. “זה נשמע כמו קסם, וזו בדיוק השאלה שהמשקיעים הראשונים שאלו אותנו", הוא עונה. אבל הרעיון, אף שנשמע מופרך, נולד מתוך הבנה עמוקה של רמות אנרגיה וחומרים והאינטרקציה שלהם עם אור. “בתואר השני שלי עסקתי במניפולציות של רמות אנרגיה וחומרים. למדתי שמצב חם הוא מצב אנרגטי", מסביר שנהב. “אבל מה שגיליתי היה שניתן, בתיאוריה, להשקיע אור בצורה שתגרום לחלקיקים לאבד אנרגיה ולהתקרר".
הרעיון נשאר בתחילה בגדר תיאוריה, עד שהשניים החליטו לעשות את הצעד הבא ולבדוק אותו במעבדה. “זה לא קרה ביום אחד", מודה שנהב. “זה היה צעד אחר צעד, ניסוי אחרי ניסוי, עד שהצלחנו לפלוט פוטונים בתדר גבוה יותר ולגרום לחלקיקים ‘לרקוד' במצב שבו הם משחררים אנרגיה. כך מקבלים את האפקט המקרר".
החידוש טמון בשילוב של חומרים מיוחדים שמגבילים את כמות האנרגיה, כך שחלקיקים מסוימים יכולים להיכנס רק לשני מצבים - מצב “0" ומצב “1", ולשחרר את האנרגיה המיותרת דרך קרינה. התוצאה היא ירידה בטמפרטורה של החומר עצמו, ללא השקעת אנרגיה נוספת. “כלומר, אנחנו לא סתם מחזירים אור - אנחנו מאפשרים לחלקיקים לנהל את האנרגיה שלהם בצורה חכמה, וזה מה שיוצר את הקור", הוא מסביר.
הפוטנציאל היה ברור, והביצוע, גם אם נראה מורכב, היה נדמה אפשרי לחלוטין. אבל העולם לא תמיד יודע לזהות הזדמנות בטכנולוגיה חדשה. החברה התחילה לפנות למשקיעים ונתקלה בספקנות רבה. “כולם אמרו לנו: ‘תחקרו את זה יותר, תגיעו למצב שהוא קרוב יותר למוצר ואז נדבר'".
בסוף הסבלנות השתלמה
“העסקה הראשונה, עם חברה יפנית, פתחה לנו את הדלת. יצרנו מוצר במעבדה, הדגמנו אותו והם התלהבו. זה היה הרגע שבו העולם התחיל להתייחס אלינו ברצינות".
כשהם רואים שהמוצר קיים ופעיל הם מתחילים לבקש הדגמות, לראות תוצאות בפועל. מה שמתחיל בדרך כלל בתור עניין קטן מתפתח בהדרגה לפרויקטים רחבים יותר. כך מתרחשת בדרך כלל הצמיחה וההתרחבות של שיתופי הפעולה שלנו".
לא רק חיסכון
כדי להסביר לקורא הפשוט מה בדיוק החומר הזה עושה, ובמה הוא שונה מכל חומר מקרר אחר, כדאי לציין שהחומר שפיתחו הוא יותר מסתם צבע או בידוד תרמי. מדובר במערכת מורכבת שמורידה את ספיגת החום של השמש ומשלבת פוטונים וחלקיקים במצבים מוגדרים מראש. התוצאה: ירידה של 30%־40% בצריכת האנרגיה הדרושה לקירור, הן במבנים פרטיים והן בהאנגרים ובמתקנים תעשייתיים. “תחשבי על העיר הגדולה בקיץ: כל הכבישים, הבתים והרכבים סופגים חום. כשמורידים את החום הזה משפיעים לא רק על צריכת החשמל, אלא על החיים עצמם", מסביר שנהב.
בשנים האחרונות הרחיבה SolCold כאמור את פעילותה גם לתחום המזון, עם חוזים מול ענקיות משקאות קלים, מבשלות בירה, יקבים וחברות חלב, בישראל, בארה"ב, בברזיל ובצרפת, ליישום החומר על מכלי האחסון. במיכלי התססת בירה הציפוי של החברה הקטין את צריכת החשמל לקירור ב־31%, אִפשר ייצור גם בימי חום קיצוניים והגדיל את תפוקת הייצור ב־0.5%, מה שהניב החזר השקעה מלא תוך חצי שנה בלבד.
ביקבים נמדדה ירידה של עד 15 מעלות בתוך המיכל המצופה, שמירה על טמפרטורה נמוכה שמעשירה את טעם היין ומונעת חמצון, כך שזה כאילו שהיין תסס באזור שמפיין בצרפת. במיכלי חלב חיסכון האנרגיה הצפוי עומד על כ־19 אלף קוט"ש למכל, עם החזר השקעה של שנתיים עד שלוש.
המוצר Glacier 110 של SolCold מיושם כיום גם על גגות מחסנים לוגיסטיים של אמזון, מכולות של חברת חשמל ומתקנים כימיים בישראל. במרכז לוגיסטי של אמזון באירופה החברה מתמודדת מול טכנולוגיה אמריקאית, עם החזר השקעה שנתי צפוי של 32%, והמנצחת תיישם את הפתרון בכל מרכזי אמזון בחגורת השמש העולמית. בנוסף, בפרויקט עם חברת החשמל נמדדה הורדה של 30% בצריכת האנרגיה במכולת סרוורים, ומערכת דומה נבדקת עם חברה ביטחונית - והדגש כאן הוא לא רק על חיסכון, אלא בהבטחת פעילות רציפה גם בימי החמסין.
“כאמור, גם לשימושים צבאיים יש פוטנציאל עצום עם החומר. החומר יכול לשפר תנאי סביבה לרכבים ונגמ"שים, לשמור על חיי מדף של מזון ותרופות במבנים ובשדות ואף לשמש בתחומים הדורשים בקרת טמפרטורה קפדנית. ארבעה פטנטים כבר נרשמו בשיתוף עם משרד הביטחון והקרנות שמלוות את הפיתוח, ומספר חברות ענק כבר התעניינו ביישום המוצר בסקיילים גדולים".
החברה, שמונה כיום 27 עובדים, מתכננת להרחיב את הייצור לישראל ולארה"ב, לפתח עוד מוצרים צבעוניים ולשפר את היעילות. החזון לחמש השנים הקרובות הוא להפוך לחברה עם כמה מאות עובדים, עם מספר מפעלים ויכולות R&D מתקדמות, ולהמשיך להוביל את תחום הקירור הסולארי בעולם.
הטכנולוגיה גם פותחת אפשרויות בתחום התחבורה, הבנייה, תעשיות שונות ואפילו – תחזיקו חזק – לקירור קרחונים שנמצאים בתהליך המסה, עם פוטנציאל למנוע נזקים סביבתיים רבי־משמעות. “ההתחממות הגלובלית במובן מסוים היא החברה הכי טובה שלנו", אומר שנהב. “ככל שהחום עולה, הצורך בפתרונות שלנו רק גדל".
התרעות פיקוד העורף