"המטרה היא בראש ובראשונה לתת ביטחון תזונתי", "אומר פלג, "לא משנה מה המצב האקלימי או של השטח, אתה תוכל לוודא שמשהו יגדל ויאכיל אותך.
"מדינות רבות מסתכלות על מה שהחברה שלנו עושה", הוא מדגיש, "באזור כמו המזרח התיכון, שסובל מבצורות, יש יתרון עצום לזנים שיודעים לתת יבול גם ללא הרבה מים, וזו רק דוגמא אחת".
פלג מספר כי לחברה יש אלף עובדים ברחבי העולם, כ-450 מהם בישראל, 250 בהולנד ועוד כ-300 מפוזרים בחברות הבת ברחבי העולם. הוא מדגיש כי למרות המלחמה והלחצים הבינלאומיים, הם מקבלים תמיכה מלאה מחברת האם הצרפתית. "הם מתעסקים בעסקים ולא בפוליטיקה", הוא מסביר.
פלג גם אומר כי הצורך בכל כך הרבה נציגיויות בעולם הוא קיומי להשגת יעדי החברה. "לכל אזור ומדינה יש גנטיקה אחרת של זנים. המשמעות היא דרישות שונות מהמגדלים, וגם מאיתנו שמטפחים בעצם את הזנים.
"עבודת הטיפוח לא נעשית רק פה, אנחנו עובדים בכל העולם. אין אפשרות לעשות את הדיאלוג הזה, את הטנגו הזה עם החקלאים, אלא אם אתה נוכח פיזית במקום. היתרון שלנו באמת מתחיל בגלובליות, ואז באמצעים שעומדים לרשותנו, הטכנולוגיה שלנו. בסוף זה פרנסה, המגדל רוצה את הוודאות, הוא לא יכול להרשות לעצמו לקום בבוקר ולגלות שיש לו 20 אחוז פחות בייבול, הוא צריך את המאה אחוז כל השנה. כי זה מה שיעזור לו להמשיך את החיים שלו ואת המסורת שלו. זו בעצם המטרה שלנו. לתת לו את המוצר הכי טוב. וזה מורכב כי זה מוצר חי, זה לא פס ייצור".
במרכז המבקרים הם הציגו לי את "מגי", עגבניית פלא עם מרקם בשרי ומוצק וטעם מעולה עם שילוב של מתיקות וחמיצות. הזן הזה פותח על ידי "הזרע" בשיתוף פעולה עם הפקולטה לחקלאות בתהליך הכלאה מסורתי ללא הנדסה גנטית, ויש לה חיי מדף ארוכים. "כדי להביא דבר כזה לשוק לוקח בין שבע לשמונה שנים", מדגיש פלג, "זה תהליך פיתוח שלם, מדע של החקלאות וזה שם אותנו בחזית הטכנולוגיה הישראלית". במתקנים הרבים הפרוסים במטה הישראלי של החברה, בין החממות השונות, ישנן לא מעט מעבדות מתקדמות, הטובות בעולם, שכל מטרתן זה לשפר את איכות הפירות והירקות כדי שיתאימו לצרכים המגוונים בכל העולם.
"אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מכוני מחקר בינלאומיים ומיישמים את הפיתוחים המדעיים המתקדמים ביותר בכדי לייצר פתרונות טובים יותר ללקוחות שלנו ברחבי העולם", מסביר פלג. "תהליכי המחקר והפיתוח והמעבדות שלנו מוסמכים בתקני האיכות הגבוהים ביותר. המתקנים כוללים מרכז גנוטיפי, מעבדת ביולוגית התא ומעבדת פיטופתולוגיה.
"בכדי לעמוד באתגרים העתידיים של המגדלים, המשתלות, המשווקים, המעבדים והצרכנים נדרש חזון ומבט מפוכח אל העתיד. אנו משיגים זאת באמצעות מחקר שווקים מקיף, התנסות בשווקים חדשים והובלת שיתופי פעולה עם גורמים שונים בשרשרת. ההתמצאות המצוינת שלנו בשווקים מנחה אותנו בפעולות המחקר והטיפוח", הוא מוסיף
"הזנים החדשים שאנו משווקים מביאים עימם יבול משופר עם ביצועים עמידים, עמידות למזיקים, מחלות ותנאים סביבתיים ונחשקות בקרב הצרכן הסופי – כל זאת טמון בזרעים המעולים שלנו. כיוון שפיתוח הזנים לוקח זמן, היכולת שלנו לחזות את הטרנדים בשוק היא אחד המפתחות להצלחה שלנו.
הטראומה הגדולה של טבח 7 באוקטובר 2023 לא פסח לרוע המזל גם על "הזרע". "מעבר לעובדי החברה שמשרתים במילואים, אנחנו מכירים לצערנו המון אנשים שנפגעו במלחמה".
החלקה נשתלה בחודש ספטמבר 2023, אבל טל ז"ל, שנפל בבוקר ה-7 בהגנה על ביתו ומשפחתו, לא זכה לראות את פרי עמלו.
"כאות הערכה לטל בחרנו בחברת הזרע לקרוא לזן מיני פלאם החדש טלרו,(TALHERO) שמשלב באנגלית את המילים טל וגיבור", אומר פלג, "הוא באמת היה גיבור, ואחד מהמגדלים הכי מוכשרים שהיו בארץ, והיה שותף מלא בפיתוח חלק מהזנים שלנו".
פלג מסביר כי השלכות המלחמה הכו בעוצמה במגדלים בדרום. "הרבה חממות ומתקנים של מגדלים שאנחנו עובדים איתם נפגעו בנתיב העשרה. גם המפעל שלנו בשדרות ובכלל המדינה נסגרה. זו הייתה תקופה קשה מאוד". עם זאת, חשוב לציין כי למרות התנאים המדיניים שיצרה המלחמה, הצורך הגלובלי במוצר שיוצא מישראל, והאיכות שלה, שמרו על היחסים הבינלאומיים של החברה.
"מעבדת נביטה בעצם בודקת הפרמטר הכי בסיסי. אחד האם זה נובט או לא נובט, ופרמטר נוסף זה האחידות של הנביטה. המשתלה קונה מיליון זרעים של זן מסוים, הם רוצים שכולם ינבטו בדיוק באותו הזמן. אחרת זה הפסד של כסף, כוח אדם וזמן.
"אנחנו מקבלים במעבדה דגימות זרעים בודקים נביטה בשתי דרכים עיקריות: במגשים, או זריעה בנייר מיוחד שסופג מים. לכל גידול יש את הטמפרטורה שלו, ואת מספר ימי הגידול שלו. הסטנדרט הגלובלי מחייב אותנו להתחיל ב-95% נביטה ועולה. אם זה פחות, כל המקבץ נפסל או עובר טיפול נוסף.
"המעבדה עושה הרבה מאוד מבחנים. כל אחד עושה בדיקה עם הפרוטוקול שלו, ואז משווים תוצאות, גם בתוך הצוות. פעם בשנה גם עושים מבחנים השוואתיים, כדי לוודא שכולם עושים אותו דבר. למעשה נטרלנו את הגורם האנושי, נטרלנו את התנאים המשתנים, נשארנו עם האיכות האמיתית של הזרעים", היא מדגישה.
"מושקעת הרבה מאוד עבודה והמון מחשבה בכל תהליך כזה, כדי בסוף באמת להגיע לשוק עם זרעים שהם ברמה מאוד גבוהה, באיכות מאוד גבוהה. זה עולם תוכן שלם, להפוך את הפוטנציאל הגנטי להיות מסחרי", מסכמת מקוביצקי.
"הדברים האלה מקצרים את משך טיפוח הזן מעשר שנים ל-6-8 שנים. זה גם מוזיל את העלויות וגם מקצר את הזמן, שזה פרמטר משמעותי. זו לא תוצאה אוטומטית. יש מאות וריאציות עד שאתה מגיע לזן אחד מסחרי טוב שאתה רוצה להשיק, והחקלאים רוצים לקבל".
הוא מסביר שהקדמה הטכנולוגית מסייעת בסוף לצרכן. "היום בסופר, שאנחנו הולכים לקנות עגבניות, אנחנו כמעט באופן טבעי רואים אשכולות. פעם זה היה מוצר שהיינו קונים בבודד, יש פה התייעלות גם למגדל וגם לצרכן".
הוא מזכיר את המהפכה שעשתה החברה עם עגבניית "דניאלה", שהושקה לפני יותר מ-30 שנה. "זו הייתה העגבנייה הראשונה בעולם עם חיי מדף. עד אז היו לעגבניות רק 3-4 ימים חיי מדף, ופתאום הבאנו עגבנייה שעשתה מהפכה עם שבועיים על המדף. זה עשה מהפכה עולמית".
התרעות פיקוד העורף