בואו נתחיל בבסיס - מהי רשות החדשנות ומה התפקיד שלה?
ד"ר אלון סטופל: רשות החדשנות היא רשות ממשלתית סטטוטורית שהוקמה ב-2017, שגימעה בתוכה את כל מה שהיה מסונף בעבר למדען הראשי. זה למעשה הכלי הממשלתי לייצר צמיחה כלכלית באמצעות מחקר ופיתוח, לתמוך במקומות שבהם יש כישלוני שוק, ולייצר ערך כלכלי למדינת ישראל ולאזרחיה לאורך זמן.
לרשות יש שלושה פילרים מרכזיים: הראשון הוא Venture Creation - צמיחה של סטארט-אפים במקומות שבהם יש כישלוני שוק. אנחנו משתתפים בשלבים מוקדמים מאוד, משלבי Ideation ועד סבבי Pre-Seed, Seed ו-Round-A. הפילר השני הוא גידול של טכנולוגיות בסיס - תשתיות טכנולוגיות וקונסורציומים טכנולוגיים בתחומים שונים. והשלישי הוא הסרת חסמים רגולטוריים, כדי לייצר סביבה תחרותית ולסייע לסטארט-אפים ליישם את הטכנולוגיות שלהם.
איך המעבר שלך מתחום הדיפנס לרשות החדשנות? זה שינוי משמעותי מעולם ממוקד להגנה לעולם כל כך רחב.
בשנים האחרונות של הקריירה שלי, כשמונה שנים כמדען ראשי של אלביט מערכות ולפני זה 15 שנה במפת"ל, הייתי בארגונים שהסתכלו מאוד רחב על כל מה שקורה בעולם. צריך להבין שבתחום הדיפנס, רוב המוצרים הם דואליים - אותה טכנולוגיה של להקת רחפנים יכולה לשמש גם למטרות צבאיות וגם לחקלאות מדויקת. אלקטרוניקה לבישה יכולה לשמש ספורטאים, בריאות וגם חיילים בשטח.
בואו נדבר על המספרים - איך המלחמה השפיעה על תעשיית ההייטק הישראלית?
אני חייב להגיד שהתעשייה הישראלית הפגינה אומץ יוצא מן הכלל. היה לנו סלוגן עם "סטארט-אפ ניישן סנטרל": הייטק ישראלי דליבר, נו מטר ווט. חברות המשיכו לדלבר בצורה יוצאת מן הכלל על רקע המלחמה.
עם פרוץ המלחמה הבנו שיש חברות שהיו בתהליך גיוס של כסף עם שורטרן של פחות משישה חודשים בקופה. ביחד עם האוצר ומשרד המדע, הוקצו לרשות כ-400 מיליון שקל לתמיכה בחברות כאלה. בתקופה של ארבעה חודשים הזרקנו כ-1.2 מיליארד שקל לחברות והחזקנו אותן בחיים.
צריך להבין שההייטק הישראלי הוא מנוע כלכלי משמעותי - כ-11.5% מכוח העבודה מייצרים 36% מהכנסות המדינה ממס הכנסה, כמעט 20% מהתוצר ומעל 50% מהייצוא.
מה קורה עם ההשקעות? האם המגמה משתפרת?
ב-2023 עמדנו על קצב השקעה של 8 מיליארד דולר, שזו ירידה שמחזירה אותנו חמש שנים אחורה. אבל ב-2024 סיימנו עם השקעות של כעשרה מיליארד דולר בסטארט-אפים ישראליים, והמגמה כבר מראה עלייה לפי המחצית הראשונה של 2025.
אם אנחנו מסתכלים לתוך הנתונים, אנחנו רואים שעיקר ההשקעה היום בתחום הסייבר ותוכנה ארגונית - 60-70% מהכסף הולך לתחומים האלה. האתגר שלנו זה להביא השקעות לתחומים אחרים כמו רובוטיקה, דיפנס-טק, תרופות ומחשוב רפואי.
בואו נדבר על המהפכה הטכנולוגית - מהם שלושת הווקטורים שכדאי לשים לב אליהם?
הראשון הוא AI - אנחנו מדברים פה במהפכה שאנחנו רק בתחילת דרכה. כרגע האלגו-אייי הוא מנוע חיפוש הרבה יותר טוב, אבל זה משהו שבסופו של דבר ייתן מענה לכל מיני יועצים - כלכליים, רופאים, רואי חשבון. זה ייתן תהליך קבלת החלטות וסימולציות הרבה יותר חזקות.
בתחום הפיתוח, מדינת ישראל נמצאת במקום לא רע, מהמובילים בעולם. הרשות פרסמה מכרז לפני כחצי שנה למחשב חזק שייתן מענה לשוק הישראלי. קבוצת נימבוס זכתה, וסוף השנה המחשב יתחיל להיות פעיל. זה ייתן לסטארט-אפים ולחוקרים נגישות ומחיר סביר למשאבי מחשוב.
מה הווקטור השני?
ביו-קונברג'נס - שילוב של ביולוגיה עם טכנולוגיות אחרות כמו מחשבים או אלקטרוניקה. השילוב הזה נותן קפיצת מדרגה בהמון דברים: פיתוח תרופות על ידי תאים מסונתזים על גבי צ'יפים במקום ניסויים בבעלי חיים, ייצור מזון אלטרנטיבי בצורה מהירה ואמינה, גידול איברים וחקלאות בתנובה גבוהה יותר.
אנחנו נמצאים היום בהתחלת הדרך. אף אחד מאיתנו לא קונה סטייקים מחלבונים אלטרנטיביים בצורה סדרתית, כי המחירים עדיין יקרים. אבל ברגע שיהיו פריצות טכנולוגיות, נתחיל לראות את זה ונראה את ההשפעה. זה גם ייתן מענה לגידול האוכלוסייה מול צמצום שטחי החקלאות.
והשלישי?
המהפכה הקוונטית - אנחנו בעיצומה של המהפכה הקוונטית השנייה. היחידה הבסיסית היא קיוביט, שלמעשה תאפשר לנו מניפולציה בין מספרים בצורה הרבה יותר גדולה ומהירה. במקום שני מצבים של 0 ו-1, יהיה לנו קיוביט שלכאורה יהיו לו אינסוף מצבים.
יש לנו איום מצד אחד - הטכנולוגיה הזאת תאפשר פריצה של האלגוריתמים שהיום אנחנו מצפינים איתם את המידע שלנו. לכן צריך למצוא פתרונות - אלגוריתמים פוסט-קוונטיים.
בישראל יש פעילות ענפה בתחום הזה. יש לנו חברות שמפתחות קיוביטים בכל הטכנולוגיות המרכזיות - סופר מוליכים, אטומים קרים, יונים לכודים. יש לנו גם חברות שמפתחות קומפיילרים וסביבות תוכנה לעבודה עם מחשבים קוונטיים, ומצפינים קוונטיים. ישראל היא אחת השחקניות המרכזיות בעולם בתחום הזה.
למה מדינות משקיעות כל כך הרבה כסף בטכנולוגיה?
יש שתי סיבות מרכזיות. ראשית, ממשלות מבינות שהייטק הוא מנוע צמיחה. הסיפור הישראלי של "סטארט-אפ ניישן" פורסם בכל העולם, והמון מדינות משקיעות כספים כדי לחקות את המודל הישראלי. לונדון, פריז, ברלין ומדינות באסיה - כולם צמחו בשנים האחרונות.
שנית, בניגוד לתהליך הגלובליזציה, מדינות מבינות שבחלק מהתחומים הן רוצות לשמור על עצמאות, גם אם זה לא יעיל כלכלית. הדוגמה הכי חזקה היא ה-CHIPS Act האמריקאי והמיליארדים שנשפכים שם. גם האירופאים השקיעו 47 מיליארד יורו.
מה החלום הישראלי?
אני הייתי שמח אם בישראל היינו משכילים לצמוח יותר חברות גדולות. אנחנו מומחים בגידול חברות, וחלק לא מבוטל מהן נמכר לתאגידים גדולים בעולם. השנה יש לנו שתי עסקאות גדולות - וויז-גוגל וסייבר ארק.
אבל החלום שלנו צריך להיות חברה שלמה שלא רק מפתחת, אלא גם מייצרת ומוכרת לעולם מפה - תאגיד חזק של עשרת אלפים עובדים, ישראלי, שמייצר. הייצור נותן תעסוקה גם לאנשים שלא בעלי מקצועות טק, מאפשר לפתוח אתרים בפריפריה, וזה גם חלק מהביטחון הלאומי שלנו.
בסיכום - מה ההמלצה שלך?
שתי הנקודות האלה - שהייטק הוא מנוע צמיחה ושמדינות משקיעות לשמירה על עצמאות - צריכות לייצר מחשבה פה בישראל: איפה אנחנו עומדים? אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת, אבל זה משהו שאנחנו צריכים לייצר חשיבה מחודשת - האם הפעילות של הרשות עד היום מספיקה, או אולי צריך לשים אותה גם בהיקף וגם במקום אחר.
לסיום, סטופל מציין: "הרשות מנסה כל הזמן לפרסם את עצמה. יש את כל הפרטים באתר שלנו, טלפונים ומיילים. אנחנו מייצרים אירועים, שולחנות עגולים, מצטרפים לכנסים. בסופו של דבר, המטרה של הרשות היא לייצר ערך כלכלי במדינת ישראל באמצעות השקעה בטכנולוגיה ומחקר - לא לתמוך במחקרים שיסתיימו בפרסום בעיתון. התהליך הוא תחרותי, ואנחנו בוחרים את ההצעות המתאימות ביותר."
התרעות פיקוד העורף