הזמנה גדולה של רכיבים מהתעשייה הסינית סיפקה אות ראשון לכך שעיצובו התעשייתי של אופטימוס קורם עור וגידים ויהפוך את התרחישים העתידניים שנראו עד כה רק בסרטי מדע בדיוני, לאמיתיים. לפי הדיווחים, ההזמנה לרכיבים של הרובוט מצביעה על היערכות לקו ייצור ולא רק להמשך ייצור אבות טיפוס ששימשו עד כה להדגמות. בטסלה שומרים על עמימות תקשורתית, מציינים שאין מידע רשמי להפצה, אך העובדה שמדובר בספק קיים ובתזמון שמתלכד עם עדכוני חומרה ותוכנה מחזקת את ההערכה שהמעבר מדגמי ביניים לגרסה שתתקרב לייצור התחלתי הונע קדימה.
מאחורי הקלעים טסלה התמודדה השנה עם צוואר בקבוק הנדסי שכמעט כל מי שעוסק ברובוטיקה הומנואידית מכיר מקרוב: כפות ידיים. הזריזות העדינה, העמידות התרמית של מפרקי פרק כף היד, ואורך החיים תחת עומסים משתנים לאורך משמרות ארוכות, כולם יחד מכתיבים את קצב ההתקדמות. לפי גורמים בענף, בחודשים האחרונים התכנסה בטסלה תצורה חדשה לידיים עם מספר רב של דרגות חופש, הנעה יעילה יותר, וחיישני כוח ומגע משופרים. אם אכן תצורה זו מוכיחה עצמה בעמידות ובדיוק, ההזמנה למפעילים ליניאריים עשויה לשקף גם קפיצה מהמדף הניסויי למדף הייצורי.
במקביל להיערכות החומרה, טסלה מראה תוצרים של התקדמות בתוכנה. הסרטון שבו אופטימוס מתאמן בקונג פו מדגים תנועה רציפה בזמן אמת, כניסה לעמידת קרב, תגובה לדחיפה והתאוששות ללא נפילה. עם זאת הדגמות לחימה הן במה מבחן ולא יעד, משום שהן בוחנות תכונות קריטיות כמו ניהול מגע, העברת משקל, מניעת החלקה ותזמון מדויק של נקודות האחיזה ברצפה. בהשוואה לסרטונים מוקדמים שבהם קצב התנועה הואץ בעריכה או שהופעלו מרחוק, ניכר כעת מאמץ להציג שליטה אוטונומית שקוראת חיישנים, מעבדת ראייה ומייצרת פקודות מפרקיות בזמן אמת.
הליבה התפיסתית של אופטימוס נשענת על מערך מצלמות וחיישנים פנימיים שמאפשרים לו לבנות מודל תלת ממדי של הסביבה, לזהות בני אדם וחפצים, ולעקוב אחריהם. מודולי הלמידה ממפים הוראה מילולית קצרה לרצפים של מיומנויות, למשל להתקרב למדף, להעריך משקל, לבחור אחיזה, להרים, לנוע ולמקם בדיוק. שכבת הבקרה מרצפת את הרצף הזה לאלפי מיקרו תיקונים בכל שנייה כדי לשמור על יציבות.
בכל הנוגע לגוף המכני, אופטימוס נבנה מראש כדי להשתלב בעולם שתוכנן עבור בני אדם. השלדה שלו קלה יותר מדגמים קודמים, מה שמאפשר לו לשאת משאות בינוניים בלי להתעייף, והמפרקים החשמליים הצפופים מעניקים לו יציבות גם על רצפה חלקה וגם על משטח מחוספס. ההנדסה מאחורי המפרקים נועדה לעמוד בעומסים חוזרים לאורך שעות עבודה ארוכות בלי התחממות יתר. אבל השאלה הגדולה בשלב הבא היא לא רק כמה הרובוט חזק, אלא עד כמה הוא יהיה מהיר, עדין ועמיד, ובעיקר כמה באמת תעלה תחזוקתו לעומת עובד אנושי.
סביב טסלה כבר מתגבש שדה צפוף של מתחרים שמריצים את הדגמים שלהם מהמעבדה לשטח. חברת Figure AI למשל, כבר הציבה רובוטים בקווי ייצור של תעשיית הרכב ומתרכזת בשילוב בין תנועה להבנה לשונית. חברת Agility Robotics האמריקנית מתמחה ברובוטים דו־רגליים ללוגיסטיקה ומפעילה פס ייצור חדש באורגון. בטקסס מפתחת Apptronik את אפולו, שמנוסה בימים אלה אצל חברות תעשייה ולוגיסטיקה גדולות. Boston Dynamics הוותיקה שידרגה את אטלס לגרסה חשמלית גמישה יותר, אך עדיין שומרת אותו כהדגמה ולא כמוצר מדף. ובסין, Ant Group של ג’ק מא הציגה את R1 , רובוט שמבשל ומגיש אוכל באירועים טכנולוגיים, אם כי בקצב שממחיש עד כמה רחוקה הדרך מרובוט שף לרובוט עבודה אמיתי. טסלה, בשונה מהן, נהנית מעומק נתונים, מתוכנה שמבוססת על ניסיונה במכוניות אוטונומיות, ומהיכולת לפתח הכל בבית, אך המתחרות כבר חותמות על עסקאות מסחריות ומציגות פתרונות ממוקדים יותר.