לדבריו, קשה להתמודד עם התופעה בכלים המסורתיים של אכיפה: "חלק גדול מההונאות מגיעות מחו"ל, ולעיתים ממדינות שאין איתן שיתופי פעולה בתחום. לכן הפתרון לא יכול להתבסס רק על ענישה, אלא חייב לכלול טיפול בתשתיות עצמן - ברשתות החברתיות שבהן מתבצעים הפרסומים".
עם זאת, לדבריו, מטא "גוררת רגליים" ולא נענתה לפניית הרשות: "שלחנו להם מכתב רשמי ולא קיבלנו תשובה. אנחנו מאמינים שזה פתרון ישים, שמאזן בין חופש הפעולה של הפלטפורמות לצורך בהגנה על הציבור, אבל בלי שיתוף פעולה - קשה לקדם אותו". זינגר סיכם כי מדובר בבעיה רחבה המחייבת מאמץ משולב של כל הגורמים: "אנחנו רואים את האחריות שלנו לטפל בתופעה, אבל ברור שצריך גם מעורבות של הכנסת, של הרגולטורים האחרים ושל החברות עצמן. זו בעיה של אמון הציבור, לא רק של רגולציה".
בדיון השתתף גם יהודה בן יעקב, מנהל מדיניות ציבורית במטא בישראל. בן יעקב עדכן בדיון כי מטא החלה לבצע בחינות (טסט) בשבועות האחרונים לכלי של אימות מפרסמים פיננסיים שמציגים מודעות בישראל. לפי בן יעקב, הכלי יושק באופן מלא בחציון הראשון של 2026. הוא הוסיף כי “אף אחד לא רוצה לראות מודעות הונאה כאלה. לא אנשים, לא מפרסמים ובטח שלא העסקים שמשתמשים בפלטפורמות שלנו”.
עוד ציין כי מדינות נוספות, ובהן ברזיל, צרפת, גרמניה, הודו, אינדונזיה, תאילנד, פורטוגל וניו זילנד, אימצו בשנים האחרונות מנגנונים דומים. בטייוואן, לדבריו, נדרש גילוי נאות מלא על זהות הגורם המממן את הפרסום, ובספרד אף נחקק חוק המחייב את הפלטפורמות לאמת את זהות המפרסם.
התרעות פיקוד העורף