מדובר בפרויקט הדגל של בואינג בשנים האחרונות, שנמצא כיום בשלבי ניסוי מתקדמים לאחר סדרה של עיכובים רגולטוריים וטכניים. החידושים הרבים, מבפנים ומבחוץ, אמורים להציב את המטוס כ"פלאגמן" של חברות תעופה בינלאומיות ולהגדיר מחדש את הנוחות בטיסות ארוכות.
עיצוב התאורה נועד להפחית את תופעות הג’ט לג במסלולים בין-יבשתיים. החלונות החדשים, שגדלו משמעותית, מכניסים יותר אור טבעי ומעצימים את תחושת המרחב לאורך הטיסה כולה. בואינג עיצבה מחדש את דפנות הקבינה בקווים קעורים היוצרים תחושת עומק, למרות שהגוף עצמו התרחב רק בכמה סנטימטרים.
השדרוג כולל גם מערכת אוורור שקטה יותר, שמפחיתה רעשי רקע לטובת מנוחה רצופה. תאי האחסון העליונים עברו הרחבה ותכנון מחדש, ומאפשרים לנוסעים להכניס יותר תיקים בצורה נקייה ומשולבת בתקרה המוגבהת.
התוכנית המקורית נועדה להביא את המטוס הראשון לקו המסירה ב-2020, אך דרישות רגולטוריות שנולדו בעקבות פרשת ה-737 MAX דחו את מועד הכניסה לשירות.
רשות התעופה הפדרלית בארה"ב דרשה מבואינג להוכיח מחדש יציבות מערכות בקרה, עדכוני תוכנה ושינויים מבניים. מגפת הקורונה ופגיעה בשרשראות הייצור עיכבו גם הן את תוכנית ההרכבה. כיום ההערכה היא שהמסירה הראשונה ללופטהנזה תתבצע בשנת 2027.
ברשימה גם איתיחאד, בריטיש איירווייז, לופטהנזה ו-ANA היפנית. החברות מצפות לקבל את מטוס הדגל החדש כדי להפעיל קווים ארוכים ורווחיים יותר תוך צמצום עלויות דלק ופליטת מזהמים.
התרעות פיקוד העורף