שלוש שנים ל-chatGPT: הכלי שעשה שינוי טקטוני בחיינו - ולאן הוא הולך

פרויקט מיוחד בשיתוף אתר וואלה: הבינה המלאכותית השתלטה על חיינו - נוחות שלא נגמלים ממנה, מקצועות נעלמים וגבולות האמת והוירטואלי מטושטשים

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
chat gpt
chat gpt | צילום: רויטרס
5
גלריה
סם אלטמן, מנכ''ל openAI
סם אלטמן, מנכ''ל openAI | צילום: רויטרס

המקף הארוך אולי מציק למעל 800 אלף המשתמשים הפעילים של הצ’אט, שרוצים ללכת עם ולהרגיש בלי, או בניסוח אחר - שלא יראו עליהם, אבל זאת הבעיה הכי קטנה שהעולם מתמודד ויתמודד איתה בעקבות מהפכת ה-AI, שהצ’אט, המחזיק בנתח שוק של כמעט 60%, מוביל.

ב-30 בנובמבר 2022 השיקה OpenAI את ChatGPT, מודל שפה שאומן על כמויות עצומות של טקסט מהאינטרנט, שמאפשר לו להבין שאלות ובקשות בשפה טבעית ולהגיב באופן קוהרנטי ורלוונטי.

הוא מסוגל לענות על שאלות, להסביר נושאים מורכבים, לכתוב טקסטים מורכבים, מאמרים, מיילים, שירים וסיפורים, לכתוב קוד, לתמלל, לתרגם ולסכם טקסטים ארוכים.

הוא הושק בגרסת דמו חינמית, שמטרתה הייתה להריץ את התוכנה, לקבל משוב מהמשתמשים ולאתר נקודות חולשה. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה התאפשרה שיחה עם בינה מלאכותית, שבמהלכה הצ’אט יכול לענות על שאלות המשך, להודות בטעויות, לאתגר הנחות שגויות, לדחות בקשות לא הולמות ובמקביל לזכור את ההקשר של השיחה וללמוד ממנה.

ההצלחה הייתה פנומנלית: תוך חמישה ימים בלבד השתמשו בפלטפורמה למעלה ממיליון משתמשים. שלוש שנים אחרי, כבר משתמשים בו כמעט פי תשעה.

הבייבי של אלטמן הוביל מהפכה עולמית. לא רק שהוא הפך את ה-AI למוצר הכי חם בשוק, הוא משך השקעות חסרות תקדים בתחום, שיש הטוענים שהתנפח לכדי בועה שסופה להתפוצץ. השפעותיו הרחבות מטילות אימה על חלק מהחוקרים, בעוד אחרים רואים בו ברכה ועליית מדרגה בהתפתחות האנושית.

עדי יופה
עדי יופה | צילום: מאיר כהן

יופה אומרת כי "יש בה משהו שמערער את המודל של חיפוש אחר ידע והערכת הניסיון. יש לנו תחושה שאנחנו יודעים הכל, בניגוד לדור שלי, שכשנכנסנו לספרייה ראינו את הגודל ואת מספר הספרים והבנו שלא נצליח להגיע להכל. מי ימציא את כיפת ברזל הבאה? זה כמו עם הווייז: כשאני יוצאת לדרך אני סומכת עליו לגמרי. אבל מבחינתי, החשש הכי גדול הוא חוסר היכולת להבדיל בין אמת לשקר. אנחנו לא יודעים אם המידע שאנחנו מקבלים אמין ומי בדק אותו. אני רואה גם איום על עתיד ההמצאות, כי בסוף המכונה תמציא המצאות חדשות ולא בני האדם, ומי שיחזיק במכונות הוא זה שישלוט וירוויח".

לשיטתה של יופה, "אנחנו נשלם על המהפכה הזאת מחירים. כמו שהמהפכה התעשייתית הרחיקה את האדם מהטבע, יש טענה שה-AI ישנה את כמות הזמן הפנוי של אנשים ואת המעמדות בחברה. ילד בן 25 ייחשב ליותר חכם מאדם בן 55 שצבר ותק וניסיון. אני קוראת לזה ‘התפרקות ההיררכיות המסורתיות’. שכבת אנשים בעלי ניסיון הופכת לא רלוונטית. זאת הסיבה שאני עובדת עם מנהלים על פיתוח השריר הזה, כדי להמשיך להיות מחוברים ויצירתיים. אני מבינה את התועלת ב-AI, אבל חוששת מהפיכת האנושות לרובצי ספות, פסיביים ומשועבדים לכלים טכנולוגיים”.

50% שיעבדו ו-50% שלא

פסיג מוסיף כי ״זה כמו שבמאה ה-20 אמרו: בואו נאגור מידע ונשגר אותו ממקום למקום ונהפוך אותו לזול ולזמין, וכך הומצאה רשת האינטרנט. הצ’אט מנסה לחקות את האופן שבו בן אנוש מחבר משפטים, אבל זאת לא תבונה אמיתית אלא רצף מילים סטטיסטי, שליפה ממאגר קיים. החלום הוא להמציא מודלים שלא רק ישלפו, אלא גם ימציאו דברים”.

פרופסור דוד פסיג
פרופסור דוד פסיג | צילום: אלכס גורביץ

פרופ׳ פסיג טוען שה-AI הוא שלב, כמו שהמצאת המחשב הייתה רק שלב בהתפתחות הטכנולוגית של הציוויליזציה. "מה שמאפיין את היצור האנושי זאת התודעה: זה שאני יודע שאני יודע, שאני נראה כמו שאני נראה, המודעות למה שאנחנו. התודעה שלנו מתפתחת. אבל אנחנו לא מבינים מה היא ולא יודעים איך המוח מייצר מילים. וככל שנלמד אותו ונשכפל את היכולות שלו, נוכל לייצר דברים חדשים”.

ודברים חדשים יוצרים פחד. רובנו לא אוהבים שמזיזים לנו את הגבינה ומוציאים אותנו מאזור הנוחות, וכל התפתחות גוררת חרדות מובנות. חלק מהחשש מהשתלטות הצ’אט על חיינו קשור לשוק העבודה.

לדבריו, ״נכון להיום, 65% מהאוכלוסייה עובדים, והשאר מסתמכים עליהם. ה-AI יביא אותנו ל-50% שיעבדו ו-50% שלא, ואלה שיעבדו יצטרכו לסגל לעצמם מיומנויות אחרות. לא מדובר בהבדל כל כך משמעותי. צריך גם לקחת בחשבון שעוד לא הגענו לשיא”.

הטכנולוגיה נותנת - ולוקחת

המומחים טוענים שבעוד כמה שנים הצ’אט ודומיו כבר ייחשבו ל”עתיקות”. את מקומם יתפוס ה-AGI (ראשי תיבות של Artificial General Intelligence - בינה מלאכותית כללית) שתהיה בעלת יכולות אינטלקטואליות דומות לאלה של אדם. כזו שמסוגלת ללמוד, להבין וליישם ידע במגוון רחב של משימות, במקום להיות מוגבלת למשימה ספציפית.

שלא כמו בינה מלאכותית "צרה” כמו הגרסה הנוכחית של הצ’אט, שמוצלחת במשימות מוגדרות כמו משחק שחמט או זיהוי פנים, AGI תהיה בעלת גמישות וסתגלנות אנושיות ותוכל לפתור בעיות חדשות ולהעביר ידע מתחום לתחום.

ד''ר רועי צזנה
ד''ר רועי צזנה | צילום: דן עופר

"השאלה היא מה האיזון? והתשובה - שאין איזון. טכנולוגיה שמשפיעה על כל תחומי החיים, כמו מנוע בעירה פנימית או מיזוג אוויר, משנה את האקוסיסטם ואת הדרך שבה אנחנו חושבים. הצ׳אט של עוד חמש שנים לא יהיה הצ׳אט שאנחנו מכירים היום. הוא יהיה הרופא שמתחרה בהצלחה ברופא מתמחה - ולא רק באונקולוג, אלא זה שמבין בתת-תת-תחום של סרטן. בעוד חמש שנים, כשתרצי ייעוץ רפואי, לא תצטרכי לקבוע תור לעוד שנה כי זה המועד היחיד שפנוי, אלא תשאלי שאלה ותקבלי תשובה כאילו היית מול קונסיליום של רופאים”.

הוא מספר: "האם אני ממליץ לכם לקבל אבחנות רפואיות מהצ׳אט? כן, אם אתם יודעים אילו שאלות לשאול כדי שלא יהיו מוטות, באיזה מנוע להשתמש, ותמיד - שזה יהיה בתשלום. אני בהחלט ממליץ לאנשים להתייעץ עם הבינה לפני ואחרי הביקור אצל הרופא. אנשים מספרים לי איך הלכו לרופא שלוש וארבע פעמים, ואחרי התייעצות עם הצ׳אט הסבירו לו מה יש להם".

עוד הוא מוסיף כי "אגב, זה יקרה גם עם סוכני ביטוח. ממי את חושבת שאני מקבל עצות ביטוחיות? מהבינה המלאכותית. וכשאני מקבל מסמך מהביטוח, אני נותן למנועים לבדוק אותו”.

ד"ר צזנה ממשיך: "אז הצ׳אט ינוון יכולות מסוימות ויפתח אחרות, כמו יכולת ניהול. אתה תהיה המנצח על צוות שלם, אפילו מחלקה שלמה שעובדת עבורך. בעשור הקרוב, גם הבינה המלאכותית עצמה תזכה במידה של כושר יוזמה, נחישות וחדשנות משל עצמה. וזה יהיה השלב שבו נצטרך להכיר בכך שאנחנו כבר לא צורת החיים האינטליגנטית היחידה על פני כדור הארץ".

הוא מסכם כי "שהמין האנושי כבר לא השליט הבלעדי על גורלו, אלא שעלינו ללמוד לחיות לצד ילדי המחשבה שלנו - הילדים שיצרנו שעשויים מסיליקון ומטרנזיסטורים, שגם להם יש חשיבה משלהם, ושגם להם יש יכולת לתכנן תוכניות ולהוציא אותן אל הפועל. ייתכן שבעוד עשר שנים לא אנחנו נחגוג לו את יום ההולדת ה-13, את הבר מצווה שלו, אלא שהוא יחגוג אותה לעצמו, בעצמו”.

תגיות:
שוק העבודה
/
טכנולוגיה
/
כלכלה
/
צ'אט GPT
/
OpenAI
/
סם אלטמן
/
ChatGPT
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף