לטענתה, נחשפו אנשי קשר, שיחות, תמונות, סרטונים והקלטה קולית. בלשכת בנט מיהרו להכחיש ומסרו כי המכשיר נבדק על ידי גורמי אבטחה, ולא נמצאה כל אינדיקציה לפריצה.
בין אמת לבדיה, המסר ברור: הזירה הדיגיטלית הפכה לחזית. טלפונים חכמים הם יעד מועדף משום שהם מאגרים כמעט כל פיסת מידע על חיינו - מהודעות פרטיות, דרך מיקומים בזמן אמת, ועד גישה לשירותים רפואיים, פיננסיים וממשלתיים.
בניגוד לדימוי הקולנועי של האקר שמפצח קוד מורכב, רוב הפריצות מתבצעות בשיטה פשוטה בהרבה: הנדסה חברתית. התוקף מנסה לגרום למשתמש ללחוץ על קישור, לפתוח קובץ, להתקין אפליקציה או להזין סיסמה. הודעות שמתחזות לבנק, לדואר, לחברת משלוחים, לרשת חברתית או אפילו לגורם ביטחוני הן כלי מרכזי.
לעיתים די בלחיצה אחת לא זהירה כדי לאפשר לתוקף גישה נרחבת. אפליקציה מזויפת, פרופיל ניהול שהותקן בשוגג או הזנת פרטי התחברות באתר מתחזה - עלולים לפתוח דלת רחבה למידע אישי.
איך תוכלו לצמצם את הסיכון לפריצה לסלולרי?
אין ללחוץ על קישורים שמגיעים בהודעות ווטסאפ, SMS או מייל, גם אם הם נראים דחופים או מאיימים. הודעות על חסימת חשבון, חבילה שלא נמסרה, קנס, החזר כספי או אזהרה חריגה הן תבניות מוכרות.
אין לפתוח קבצים מצורפים מגורם לא מוכר, ואין להתקין אפליקציות מחוץ לחנויות הרשמיות. בקשות לאישור התחברות שלא יזמתם בעצמכם הן נורה אדומה.
מומלץ לעדכן את מערכת ההפעלה והאפליקציות באופן שוטף, שכן עדכונים כוללים תיקוני אבטחה קריטיים. כדאי להפעיל אימות דו-שלבי בכל שירות אפשרי, במיוחד בדואר אלקטרוני, רשתות חברתיות וחשבונות ענן.
חשוב לבדוק מדי פעם אילו אפליקציות מותקנות במכשיר ואילו הרשאות ניתנו להן. אפליקציה לא מוכרת או כזו שאינה בשימוש - עדיף להסיר. בנוסף, מומלץ להימנע משימוש ברשתות Wi-Fi ציבוריות לפעולות רגישות, או להשתמש באמצעי הגנה מתאימים.
אם הטלפון מתחמם ללא סיבה, הסוללה מתרוקנת במהירות חריגה, מתקבלות התראות על התחברות לחשבונות שלא יזמתם, או נשלחות הודעות ושיחות שלא ביצעתם - כל אחד מהסימנים הללו עשוי להעיד על פריצה.
במקרה של חשד לפריצה, מומלץ לנתק את המכשיר מהאינטרנט, לשנות סיסמאות ממכשיר אחר, לדווח למערך הסייבר הלאומי דרך מוקד 119 או באתר הרשמי, ובמקרים חמורים גם למשטרה.
התרעות פיקוד העורף