מרכוס מדגיש שהעיקרון הבסיסי נותר קבוע: "בסוף זו העסקה של תשומת לב תמורת סיפור טוב. הרומנטיקה של הכותב המתייסר לא חייבת להשתנות, אבל המטרה של הקורס היא ללמד איך לנצל את יכולות הבינה המלאכותית ככלי שהופך אותנו לטובים יותר. איך היא יכולה להיות שוליה יעילה שחוסכת לנו זמן במחקר, עורך מיומן שמאיר את העיניים על חולשות במבנה, תיבת תהודה לרעיונות ועוד אינסוף אפשרויות שאנו מגלים כל יום".
מרכוס מדגיש גם את השינוי הרחב בשדה הסטוריטלינג: "אנחנו עדים למעבר מ-storyteller ל-storyshower. בסוף התסריט הוא כלי – מילים שנועדו להעביר חזון מהראש של התסריטאי אל המפיק והבמאי. בשימוש נכון, היום התסריטאי יכול להעצים את הסיפור שלו בתמונה, בווידאו ובסאונד גם בלי להסתמך על גופים נוספים. גם כותבים שלא טכנולוגיים יכולים להפוך ל-one stop shop ליצירת וידאו".
מרכוס מוסיף כי "זה ממש לא ברור מאליו שסם שפיגל הבינו מוקדם שחייבים לתת את הכלים המתקדמים ביותר ליוצרי הסרטים של המחר כדי שישארו רלוונטיים".
התרעות פיקוד העורף