נאס"א על סף היסטוריה: הרקטה בדרך לירח - ההכנות האחרונות בדרך לסיום

נאסא מתקרבת לשלב הבא בתוכנית החזרה שלה לחלל העמוק. משימת ארטמיס 2 תהיה המשימה המאוישת הראשונה לעבר הירח מאז אפולו 17 בשנת 1972, ותהווה מבחן קריטי לטכנולוגיות החדשות

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
העברת החללית עם הרקטה לירח לכן השיגור
העברת החללית עם הרקטה לירח לכן השיגור | צילום: נאס"א
4
גלריה

בשבת בבוקר החלה נאסא במהלך שנראה לכאורה טכני בלבד, אך בפועל מסמן נקודת אל חזור. רקטת ה-Space Launch System, החזקה ביותר שנבנתה אי פעם, הועברה מבניין ההרכבה הענק במרכז החלל קנדי שבפלורידה אל כן שיגור. המסע בן כארבעה קילומטרים בוצע באמצעות זחל ייעודי במהירות איטית במיוחד, ונמשך שעות ארוכות, כשבמהלכו נבדקים ללא הרף תנאי מזג האוויר והמערכות ההנדסיות.

הרקטה העצומה בבניה
הרקטה העצומה בבניה | צילום: נאס''א

המהלך הזה פותח את רצף הבדיקות האחרון לקראת משימת ארטמיס 2, המשימה המאוישת הראשונה של תוכנית ארטמיס. המשימה צפויה להימשך כעשרה ימים, ובמהלכה ארבעה אסטרונאוטים יקיפו את הירח במסלול אליפטי, יתרחקו אלפי קילומטרים מעבר לו, וישובו לכדור הארץ. לא מדובר בנחיתה על הירח, אלא בטיסת ניסוי מאוישת שנועדה לבדוק את כל מערכות החללית אוריון בתנאי חלל עמוק.

צוות אטרמיס 2
צוות אטרמיס 2 | צילום: נאס''א

במהלך הטיסה יבצע הצוות שורה של ניסויים קריטיים. הם יטיסו את החללית ידנית במסלול סביב כדור הארץ, יבדקו את מערכות הניווט, ההנעה, החשמל ותמיכת החיים, וישמשו גם כנבדקים רפואיים. רמות הקרינה בחלל העמוק גבוהות משמעותית מאלו שבתחנת החלל הבינלאומית, והנתונים שייאספו יהיו חיוניים לקראת משימות ארוכות יותר בעתיד.

הדרך לשיגור לא הייתה חלקה. משימת ארטמיס 2 כבר מתעכבת ביותר משנה. טיסת הניסוי הבלתי מאוישת ארטמיס 1, שבוצעה בסוף 2022, חשפה בעיות במגן החום של אוריון ובמערכת תמיכת החיים. מאז בוצעו שינויים הנדסיים משמעותיים, וגם בשבועות האחרונים דווח על תקלות נקודתיות, כמו כבל במערכת החירום שנמצא עקום ונדרש להחלפה. בתוך כך, נאסא מתכננת בסוף ינואר חזרה גנרלית מלאה, הכוללת תדלוק של כ-3.2 מיליון ליטר דלק והרצת ספירה לאחור מלאה.

מרכז הסימולציות בסוכנות החלל.  מתכוננים לשיגור
מרכז הסימולציות בסוכנות החלל. מתכוננים לשיגור | צילום: נאס''א

חלונות השיגור עצמם מצומצמים. בשל מיקום הירח ביחס לכדור הארץ, קיימים רק מספר ימים בכל חודש שבהם ניתן לשגר את המשימה. נכון לעכשיו מדובר בטווח שבין 6 ל-11 בפברואר, או לחלופין בתחילת מרץ או אפריל. גם אז, מזג אוויר, תקלות טכניות או חדירה של כלי שיט ואוויר לאזורי הביטחון עלולים להביא לדחיית השיגור ברגע האחרון.

מעבר לאתגר הטכני, ארטמיס 2 נושאת עימה מטען סמלי ואסטרטגי כבד. בנאסא מדגישים שהחזרה לירח לא נועדה רק לשחזור הישגי העבר, אלא להקמת נוכחות אנושית מתמשכת. הירח אמור לשמש בסיס ניסוי לטכנולוגיות, כלכלה חללית חדשה ושיתופי פעולה בינלאומיים, ובעיקר כתחנת ביניים בדרך ליעד השאפתני הבא, שליחת בני אדם למאדים.

המשימה הבאה, ארטמיס 3, אמורה לכלול נחיתה מאוישת על הירח, לראשונה מאז שנות השבעים, ולפי התכנון תציב שם אישה ואדם שאינם לבנים. עם זאת, גם היא מתעכבת וצפויה לא לפני 2027 או 2028, בין היתר בשל פיתוח נחתת הירח והחליפות החדשות.

תגיות:
ירח
/
החלל החיצון
/
נאס"א
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף