"אנחנו מאוד גאים לעבוד עם ישראל בבניית מחשבי על", ענה לי הואנג בחיוך. "ואתה יודע, הטכנולוגיה של מרכז נתונים בעצמה, היא סוג של נס. היא מאפשרת להפוך לספק שירותים, לענן אזורי ואותה חברה שתעשה את זה תהיה שווה הרבה", מוסיף מייסד אנבידיה.
"תחשוב שמעל "מפעל ה-AI" הזה (מחשב העל - נ.ל.) נבנים הזנקים, כל המחקר שמתאפשר בזכות זה, האוניברסיטאות, והסטודנטים, והמחקר שמתאפשרים בזכות זה, החברות הגדולות שהולכות להשתמש בזה כדי לבנות AI יוצרות תנועת זרם כלכלי כלפי מטה. ההשפעות הכלכליות של מחשב על הן עמוקות מאוד", הוא משיב.
"זה הכל באמת הבינה, והשינויים שהיא מחוללת, והיא נחוצה לכל תעשיה, לכל תחום מדעי, לכל יישום, לכל חברה, לכולם. כך שההשלכות של תשתית בינה מלאכותית בישראל הן חשובות מאוד, ואני מאוד שמח שאנחנו בונים את המערכת", אומר מנכ"ל אנבידיה לוואלה.
שני המנכ"לים של חברות הענק נוגעים בדבריהם בנקודה כואבת - לישראל כיום אין תשתית ראויה לפיתוח בינה מלאכותית, וגם לא מרכז נתונים משמעותי שמאפשר יישומי בינה מלאכותית בהיקף רחב (מה שעומד להשתנות עם הקמת מרכז הנתונים בצפון). על אף ההשקעות של אנבידיה, אינטל ואחרות, המצב של ישראל בפיתוח בינה מלאכותית בכי רע.
ועדת נגל שחקרה את הנושא והגישה את מסקנותיה לראש הממשלה לפני כמה חודשים הגיעה למסקנות עגומות: לישראל אין אסטרטגיה לאומית בתחום הבינה המלאכותית, ישנו מחסור חמור בתשתיות בינה מלאכותית (הואנג אגב בפירוש מתייחס לבינה מלאכותית כתשתית בפני עצמה, כמו אינטרנט, חשמל או ביוב) ואנרגיה מתאימות, חוסר במחשוב על (בעיה שאנבידיה מנסה לפתור עבורנו), והכי חמור: ישנו מחסור חמור בכוח אדם בתחום, ואנחנו מתדרדרים במדדי החדשנות והפיתוח העולמיים.
לישראל אין תשתיות מחשוב על משלה, אין תשתיות אנרגיה מתאימות עבור מרכזי נתונים של בינה מלאכותית ואין תכנון מסלולי לבניית מתקני ייצור חשמל שיספקו את התיאבון של בינה מלאכותית לחשמל. באוניברסיטאות בישראל פועלים רק 120 חוקרים בתחומי הליבה של בינה מלאכותית. לשם השוואה - באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה לבדה יש 70 חוקרים בתחום, ובישראל כולה 120 בלבד.
ועדת נגל הציעה להקצות 25 מיליארד שקלים (כשבעה מיליארד דולר ארה"ב אז, כשמונה מיליארד דולר כיום), בתקציב שהוא לעג לרש. ארצות הברית למשל, משקיעה 280 מיליארד דולר דרך חוק CHIPS החדש לבדו, סין משקיעה מאות מיליארדים ושכנתנו סעודיה, תשקיע למעלה ממאה מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות. התקציב שהוצע על ידי ועדת נגל, פשוט לא מספיק כדי להזניק את ישראל קדימה בתחום. כדאי אולי למדינת ישראל ולעומדים בראשה, להקשיב לעצות שמשיאים לה מתוך דאגה וראייה מפוכחת, אנשים כמו פסקל והואנג.
מנכ"ל דאסו סיסטמס דלוז, שגם היא מחזיקה נציגות מקומית כאן בישראל, הוסיף: "תחום ה-AI (קרי, בניית מחשבי על) הוא תחום שקשה לחקור. אבל אני משער שמצאתם דרך לעשות וירטואליזציה לכך. בינה מלאכותית היא עניין שיכול לפתוח עבורכם דברים רבים", מציין מנכ"ל דאסו סיסטמס. "עושר, אני חושב אפילו. אני חושב שאתם יכולים לקחת הרבה מאוד מהיתרונות עבור הזנקים, אבל גם ביצירה עבור שווקים שאינם ישראל ולשאר העולם", מציין דלוז באופטימיות וחיבה בלתי מוסתרת לישראל.
שני המנכ"לים אגב התכנסו יחדיו, לאור שיתוף פעולה רחב ויוצא דופן שהוכרז בין שתי החברות כאן אתמול (שלישי), ובו ישקיעו אנבידיה ודאסו במיזם משותף של בניית מה שהם מכנים "בינה מלאכותית פיזית" - מערכת מודלים והדמייה פיזיקלית בתרומה משותפת של ידע של שתי חברות הענקות (שכבר משתפות פעולה למעלה מ-25 שנים), עבור "כלכלת הבינה המלאכותית" והדמייה של החל מעיצוב מכוניות אוטונומיות וחשמליות של חברות כמו לוסיד, ועד תכנון של מרכזי נתונים עבור בינה מלאכותית המבוססים על ארונות השרתים של אנבידיה בעצמה. במובן הזה, ציין הואנג, שתי החברות הן גם לקוחות אחת של השניה (דאסו סיסטמס מריצה את המערכות שלה על חומרה של אנווידיה, ואנווידיה משתמשת במוצרים של דאסו לתכנון ועיצוב מעבדים, שרתים ועוד), וגם שותפות לדרך - ולכלכלת הבינה המלאכותית הנוכחית - והעתידית.
ברקע הדברים, חשוב להזכיר קשר ישראלי נוסף - בחודש דצמבר האחרון נפגש הואנג במטה NVIDIA בארצות הברית עם שורדי השבי אבינתן אור ובת זוגו נועה ארגמני, כחודשיים לאחר שחרורו משבי חמאס. המפגש אורגן על ידי עמית קריג, סגן נשיא בכיר ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל, ובהשתתפות הנהלת החברה הישראלית. במהלך השיחה סיפרו אור וארגמני על התוכניות שכבר רקמו יחד, והואנג ציין כי השניים מתכננים לצאת לטיול ארוך ברחבי העולם.
התרעות פיקוד העורף