גוגל החלה לבצע מיפוי גנטי באמצעות AI של בע"ח שעלולים להיכחד

בעוד השיח הציבורי סביב בינה מלאכותית נוטה להתמקד בצ׳אטבוטים, תמונות וסרטונים, מאחורי הקלעים מתרחשת מהפכה שקטה עם פוטנציאל להשפיע על עצם עתיד החיים על פני כדור הארץ. פרויקט חדש של גוגל

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
יעל נובי. מנגנוני אבולוציה לאורך מיליוני שנים
יעל נובי. מנגנוני אבולוציה לאורך מיליוני שנים | צילום: שאטרסטוק
3
גלריה

מדענים מזהירים כיום שמיליון מינים של בעלי חיים וצמחים עלולים להיעלם בעשורים הקרובים. המשמעות חורגת הרבה מעבר לאובדן מינים בודדים. כל מין שנכחד לוקח עמו מאגר ייחודי של מידע גנטי, מעין ספר הוראות ביולוגי שנבנה במשך מיליוני שנים. מידע זה חיוני להבנת מערכות אקולוגיות, להתמודדות עם שינויי אקלים, לפיתוח חקלאות עמידה יותר ואף לביסוס תרופות וטיפולים רפואיים עתידיים. הבעיה המרכזית הייתה עד כה טכנולוגית וכלכלית. ריצוף גנום של מין שלם נחשב עד לפני שנים לא רבות למשימה כמעט בלתי אפשרית, תהליך שנמשך שנים ועלה סכומי עתק.

תוכי קאקאפו בניו זילנד. מיפוי הגנום
תוכי קאקאפו בניו זילנד. מיפוי הגנום | צילום: שאטרסטוק

כאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית. גוגל רתמה שורה של כלים מתקדמים שפיתחה, בהם DeepVariant ו- DeepConsensus כדי לשנות מן היסוד את תחום הגנומיקה השימורית. אם בעבר נדרש כמעט עשור ומיליארדי דולרים כדי למפות גנום אחד, כיום ניתן לבצע את אותה פעולה בתוך ימים ספורים, בעלות של אלפי דולרים בלבד ובדיוק שנחשב חסר תקדים. מבחינת קהילת השימור מדובר בשינוי דרמטי, כזה שמאפשר לראשונה לפעול בקנה מידה רחב.

במסגרת שיתוף הפעולה עם פרויקטים מדעיים בינלאומיים, בהם Earth BioGenome Project והמעבדה לגנומיקה של חולייתנים, סייעה גוגל עד כה בריצוף הגנום של 13 מינים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה. בתוך כך הוכרז לאחרונה על מימון נוסף שיאפשר מיפוי של 150 מינים נוספים, כאשר כל הנתונים יונגשו כקוד פתוח לקהילה המדעית ולציבור הרחב.

בין המינים שכבר זכו לריצוף גנטי מלא ניתן למצוא גם בעלי חיים שמוכרים לציבור הישראלי. היעל הנובי, שחי בנופי המדבר בישראל ונמצא בסכנת הכחדה עולמית, הוא אחד מהם. לצדו מופיעים מינים נדירים במיוחד כמו הטמרין לבן הקודקוד, אחד הקופים הנדירים בעולם, וכן זברת הגרבי והפינגווין האפריקאי, שאוכלוסיותיהם סובלות מירידה חדה בעשורים האחרונים.

קוף טמרין לבן
קוף טמרין לבן | צילום: מעריב אונליין

אחד המקרים הבולטים שממחישים את הפוטנציאל של הגישה החדשה מגיע מניו זילנד. שם הצליחו חוקרים לנתח את הגנום של כל הפרטים החיים של תוכי הקאקאפו, התוכי הלילי והמעופף פחות בעולם. על בסיס הנתונים הגנטיים נבנתה תוכנית רבייה מדויקת, שהצליחה להחזיר את המין ממצב של הכחדה כמעט ודאית למסלול של התאוששות הדרגתית. המקרה הזה נחשב כיום להוכחת היתכנות לכך שגנומיקה מונחית בינה מלאכותית יכולה להציל מינים שלמים.

מעבר לשימור עצמו, הנתונים שנאספים פותחים חלון רחב להבנת ההיסטוריה של החיים על פני כדור הארץ. השוואה בין גנומים של מינים שונים מאפשרת למדענים ללמוד כיצד התפתחו התאמות סביבתיות, כיצד פעלו מנגנוני אבולוציה לאורך מיליוני שנים ואיך ניתן ליישם תובנות אלה בתחומים כמו חקלאות, בריאות הציבור ומניעת מחלות.

בגוגל מדגישים שהשפעת הטכנולוגיה נמדדת ביכולתה לפתור בעיות בעולם האמיתי. לכן הוחלט להעניק מימון ותמיכה למחקר המובל בידי חוקרים מאוניברסיטת קורפלר, במטרה להרחיב את מאגר הגנומים הזמינים ולקרב את האנושות לקטלוג ביולוגי מקיף של כלל המינים הידועים על פני כדור הארץ.

תגיות:
טבע
/
גוגל
/
טכנולוגיה
/
בינה מלאכותית
/
AI
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף