"ישראל לא יכולה להיות סינגפור 2": השינוי בתפיסת הסייבר העולמית הגיע עד לכאן

פרופסור דן בלומברג, סגן נשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מסביר על מצב הסייבר העולמי: "יש כיום התקפות סייבר כמעט בכל מימד שמחובר לרשת האינטרנט"

רמי שני צילום:  Moshe Shai/FLASH90
סייבר, אילוסטרציה
סייבר, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
6
גלריה

באוניברסיטה יוקם מרכז מחקר סייבר בתוך מרכז המחקר הקיים לחקר פגיעות מהסוג הזה, בשיתוף פעולה עם חברת בואינג: "קשה להם מאד להתפנות למחקר או לדברים שלא מניבים רווח. קשר עם האוניברסיטה, יכול להביא פתרונות בלי לפגוע בשורת הרווח" הוא הסביר.

אוניברסיטת בן גוריון
אוניברסיטת בן גוריון | צילום: לירון מולדובן, פלאש 90

האוניברסיטה חתמה באחרונה על הסכם שיתוף פעולה עם יצרנית כלי הטיס האמריקנית, שתהנה מהניסיון שנצבר באוניברסיטה בתחום הסייבר: "מספר התקיפות בשנה האחרונה, גדל ב 600% לעומת השנה שקדמה לה. זה המון. כשאנחנו עולים על טיסה, אנחנו רוצים שהיא תהיה בטוחה".

פרופ' בלומברג הזכיר את תקיפת הסייבר ששיתקה לפני כשנה מערכות שלמות בתעופה העולמית: "לא כל ההגנות עוסקות בהגנה על מטוסים. בשנה שעברה הותקפה כל מערכת הפקת כרטיסי עליה למטוס, דבר שפגע מאד בתעבורת טיסה. זה התחיל אצל חברת 'קולינס אירוספיס', והמשיך משם לשדות תעופה רבים באירופה, שנאלצו להשבית חלק מהמערכות. יש לזה השפעה רבה וגדולה מאד".

גורמים העוסקים בתחום, אומרים כי צריך להכיר קודם כל בפגיעות של המערכות, כדי להתכונן מראש לאפשרויות של תקיפה ולזהות אותה בשלב מוקדם: "זה כמו גוף האדם. זיהוי מוקדם יכול להקל מאד על הטיפול בבעיה".

מטוס בואינג 777 של חברת Korean Air
מטוס בואינג 777 של חברת Korean Air | צילום: רויטרס

"הדבר יכניס אותן לאקו סיסטם של באר שבע. אני חושב שמדינת ישראל לא יכולה להיות סינגפור 2. כלומר מדינת עיר. לבאר שבע יש מיקום מעולה ליצירת אקו סיסטם משלה. יש רכבת, זה אזור מתפתח בהרבה תחומים, כל יחידות התקשוב, המודיעין וגם נתח מסוים מחיל האוויר מגיעות לכאן. למעשה כל היחידות הטכנולוגיות ימקמו את המרכז שלהן כאן".

סייבר, אילוסטרציה
סייבר, אילוסטרציה | צילום: רויטרס

"אין כמעט תשלום במזומן. זה מוביל לכך, שכל אחד מקבל הצעות פישינג לנייד שלו וזה מסוכן מאד. ועוד דבר: המלחמה האחרונה, הוכיחה כי יש חשיבות גדולה מאד למימד החלל. הרבה מאד נשען על מערכות בחלל והוכח שהן חשובות מאד במב"מ (המערכה שבין המלחמות).

"איראן הגדילה מאד את השימוש בטילים. ואנחנו את הגגנה באמצעות מערך ההגנה האווירית. החץ 3 נעזר במערכות בחלל לטובת ההגנה. נעשה גם שימוש במימד החלל לא רק על ידי ישראל כדי לאתר משגרי טילים, גם כדי לייצר רצף תקשורת ועוד ולכן מימד החלל משמעותי מאד".

"זה כלי שהוא עצמו לא תשתית חללית אבל הוא נשען עליה. כל התעשיות הגדולות , מסתכלות על מימד החלל כמימד חדש אבל השימוש במערכות ששם הוא גדול. למשל חוות שרתים, התקשורת הסלולרית, חברה כמו AST ספייס מובייל, שעושה תקשורת סלולרית דרך לוויינים בסמרטפונים שיש לכל אחד. היא ממש הופכת אותם לטלפונים לוויינים.

לוויינים משוגרים לחלל
לוויינים משוגרים לחלל | צילום: רויטרס

"חברת ספייס פארמה מהרצליה עושה 'ביו פארמה' בחלל. הם מגדלים תאי עור בתנאי מיקרו כבידה. היום הם בונים את הלוויינים של החברה בעצמם. כשמדברים על התחום הזה, אי אפשר להתעלם מהתרומה של איילון מאסק בנושא החלל. הוא הוזיל מאד את שיגורי הלוויינים. יש גם חברות פרטיות אחרות, אבל הוא התחיל את זה".

"נתניהו מדבר על כך שבעוד 10 שנים נתנתק מהסיוע, אבל צריך להבין שזה לא רק סיוע כספי. הקשר עם ארצות הברית הוא סופר חשוב. אנחנו בעולם מאד צפוף וארצות הברית היא לא המדינה היחידה החשובה לנו, הסיוע הוא לא רק כספי, היא חשובה בגיאופוליטית".

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
תגיות:
אוניברסיטת בן גוריון
/
סייבר
/
בואינג
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף