שכחו משליחות קטלנית: "התמנון" הישראלי שעושה מהפכה בצה"ל

בסרט “שליחות קטלנית” משנת 1984 נראו רובוטים משתלטים על כדור הארץ, מכונות חסרות רגש שיוצאות למרד נגד בני האדם. הבמאי ג’יימס קמרון לא יכול היה לתאר אז שהאפוקליפסה הזו תישאר בעיקר על המסך, בעוד שבעולם האמיתי הרובוטים ייכנסו לחיינו דווקא כעוזרים, לא כאויבים.

אילון מאסק כבר מבטיח שבשנה הקרובה ישווק הרובוט ההומנואידי הראשון של טסלה, כזה שיידע להפעיל שואב  אבק, לקפל כביסה ואפילו לצאת לטיול עם הכלב. מכוניות אוטונומיות כבר נעות ברחובות אמריקה, ועתה הרובוטים נכנסים גם אל הצבא, לא כחזון עתידני, אלא כפתרון הנדסי מעשי לבעיות יומיומיות.

בצה"ל, כך מתברר, אחד האתגרים הגדולים לא נמצא רק בשדה הקרב אלא גם במוסך. תחזוקה של כלי חימוש כבדים, טנקים ונגמ"שים, דורשת כוח אדם מיומן, ציוד כבד ושעות עבודה ארוכות. ניקוי מנוע של טנק, למשל, הוא פעולה מורכבת, מלוכלכת ולעיתים מסוכנת. עד לאחרונה נדרשו לכך צוותי חיילים, כלים ייעודיים ו-48 שעות של עבודה אינטנסיבית כדי לאתר תקלות ולנקות את המערכת. כעת, באמצעות מערכת רובוטית חדשה, אותה פעולה מתבצעת בתוך כשעתיים בלבד.

התמנון המכני

המערכת שפותחה על ידי חברת Ruby AI הישראלית, נראית כמעט כמו יצור מתוך סרט אנימציה. זרועות רובוטיות מרובות, מעין תמנון מכני, חודרות אל תוך מנוע הטנק, מנקות, שוטפות, סורקות ומבצעות פעולות שבעבר דרשו יד אדם. הרובוט פועל באופן אוטונומי, ללא צורך בנוכחות חיילים בסביבה מסוכנת, ובלי חשיפה לחומרים כימיים, שמנים וחום קיצוני. בצה"ל מדברים על חיסכון אדיר בכוח אדם ובתקציב, אבל לא פחות מכך על יתרון מבצעי, החזרת כלי לחימה יקר לפעילות בתוך זמן קצר בהרבה.

“אנחנו מפתחים גם את הזרועות הרובוטיות עצמן וגם את המוח שלהן”, מסביר בן דב. “פיתחנו ליבת Physical AI שיודעת ללמוד אלמנטים בעולם הפיזי, להבין מה היא רואה ולבצע פעולה מדויקת. זה לא רובוט של מפעל סטרילי, אלא כזה שיודע לעבוד בבוץ, באבק, בחום ובקור".

המערכת לניקוי מנועי טנקים ונגמ"שים נולדה במהלך המלחמה בעקבות פנייה של חיל הטכנולוגיה והאחזקה של צה"ל שביקש לבחון האם ניתן להסב טכנולוגיות אזרחיות למשימות צבאיות. “הדרישה הראשונה הייתה להחליף חיילים במשימה קשה ומורכבת אומר בן דב. “היום המערכת עובדת מבצעית לגמרי. פעולה שלקחה יומיים מתבצעת בתוך שעתיים, בלי חייל אחד ליד המנוע".

מעבר לניקוי מנועים

אבל זה רק קצה הקרחון: חברת Ruby AI  כבר מפתחת מערכות רובוטיות  בעולם תקופה ארוכה, והחזון רחב בהרבה מניקוי מנועים. החברה פיתחה רובוטים לתדלוק אוטונומי, כולל מערכת שפועלת כבר כיום באיחוד האמירויות עבור חברת הנפט הממשלתית. מדובר ברובוט היחיד בעולם שמבצע תדלוק מלא ללא מגע יד אדם, בסביבה נפיצה ובתקני בטיחות מחמירים.

“אם רובוט יודע לתדלק, הוא יודע גם להתעסק עם חומרים מסוכנים”, אומר בן דב. “זה פותח דלת לעולם שלם של תחזוקה צבאית”. בין הפיתוחים שבקנה נמצאים רובוטים שיסייעו בהחלפת גלגלים כבדים של טנקים ודחפורים, משימה שדורשת כיום מאמץ פיזי עצום ומלווה בסיכון לפציעות. הרובוטים מסוגלים לאחוז משקלים של מעל 100 קילו, לבצע את הפעולה בדיוק הנדרש ולעבוד לצד חייל, לא במקומו אלא במקומות המסוכנים ביותר.

בעתיד, כך לפי החברה, ניתן יהיה לראות רובוטים שמטפלים במחסני חימוש, בוחנים תחמושת בצורה אוטונומית, ומבצעים אינספקציות לכלי לחימה ללא מגע יד אדם. יש גם חזון רחוק יותר, אך לא דמיוני, של רובוטים שיטענו טילים כבדים למערכות הגנה אווירית, משימה פיזית קשה שמבוצעת כיום על ידי חיילים.

מהחזית אל חדר הטיפולים

גם עולם הרפואה הצבאית מופיע באופק, עם פיתוח של זרועות ביוניות בעלות חמש אצבעות, שיכולות בעתיד לבצע פעולות טיפוליות מדויקות, מפיזיותרפיה ועד עבודה בסביבות מסוכנות כמו אזורים שנפגעו מחומרי לחימה כימיים או ביולוגיים שבהן לא רוצים לשלוח אדם. בן דב מדגיש שהטכנולוגיה כבר קיימת, והשאלה היא בעיקר רגולטורית ומבצעית.

האם הרובוטים יחליפו בני אדם לגמרי? לפי בן דב, התשובה מורכבת. “בעוד חמש שנים נראה נתח משמעותי מאוד מהפעולות הפיזיות הקשות מבוצע על ידי רובוטים. לא בגלל שזה יפה, אלא כי אין מספיק כוח אדם, והמשימות הופכות מורכבות יותר”. הוא מזכיר את היכולת של בינה מלאכותית פיזית להבין חפץ בעולם האמיתי ולפעול עליו כגביע הקדוש של התחום. “זה העתיד, ואילון מאסק מדבר על זה בכל פעם שנותנים לו מיקרופון”.

בצה"ל בוחנים את הפיתוחים בזהירות, אבל ברור שהכיוון נקבע. הרובוטים לא באים להילחם במקום החיילים, אלא להוריד מהם את העומס, הסיכון והעבודה השחורה. אם פעם דמיינו מכונות שמשתלטות על העולם, היום בצבא מדברים על מכונות שמחזירות טנק לפעילות מהר יותר. האפוקליפסה, לפחות לעת עתה, נראית הרבה יותר פרקטית.