הדוח מציג מיפוי של שוק הטכנולוגיה העולמי, שמוערך בכ-8.4 טריליון דולר. בעוד ששירותי IT מהווים כ-17% בלבד מהשוק העולמי, עיקר הצמיחה והמכפילים הגבוהים נמצאים בתחומים אחרים: חברות מבוססות בינה מלאכותית צומחות בקצב של מעל 40% בשנה, פלטפורמות ענן גדלות בכ-20%, תחום התוכנה בכ-15%, ושבבים ודיפטק סביב 12%.
גם מכפילי השווי משקפים את הפער. חברות AI ודיפטק נסחרות במכפילים של 17 עד 20, לעומת 2 עד 3 בלבד בשירותי IT. במילים אחרות, הערך העתידי מתרכז בטכנולוגיות מבוססות קניין רוחני, מחקר ופיתוח ותשתיות עתירות הון, תחומים שבהם הודו כמעט ואינה נוכחת כיום.
במקביל, ההשקעה במחקר ופיתוח בהודו עומדת על כ-0.7% מהתוצר בלבד, שיעור נמוך משמעותית מזה הנהוג בכלכלות מובילות, שם מדובר ב-3% עד 4%. גם ההון הסבלני הנדרש להשקעות בדיפטק ובטכנולוגיות עומק נותר מצומצם, והרגולציה המקומית יוצרת לעיתים חיכוך עבור חברות צעירות.
ב-BCG מדגישים כי המודל שהפך את הודו ל"כוח העבודה הזול של העולם" מיצה את עצמו. תעשיית השירותים הענפה בנתה אמון גלובלי ויכולות ביצוע רחבות היקף, אך ערך מוסף גבוה נוצר כיום סביב פיתוח מוצרים, פלטפורמות, שבבים ותשתיות ענן.
המסר המרכזי בדוח הוא כי הודו אינה יכולה להסתפק בשימור מעמדה כמרכז שירותים עולמי. כדי להישאר רלוונטית בעשור הבא, עליה לבצע שינוי מבני עמוק, להגדיל השקעות במחקר ופיתוח, לחזק שיתופי פעולה בינלאומיים ולבנות אקוסיסטם שמאפשר מעבר משירותים מבוססי כוח אדם לחדשנות מבוססת קניין רוחני.
ביקורו של מודי בישראל ממחיש את הצומת שבו נמצאת הודו. מאחורי נתוני המאקרו המרשימים מסתתרת תעשייה שנשענת על מודל צמיחה ותיק, בזמן שהערך העולמי עובר לטכנולוגיות עתירות ידע והון. אם ברצונה לשמור על קצב הצמיחה ועל מעמדה בזירה הגלובלית, הודו תידרש להעמיק שיתופי פעולה עם מדינות מובילות, להגדיל השקעה במחקר ופיתוח ולבנות מנועי חדשנות עצמאיים בתחומי הבינה המלאכותית, השבבים והענן.
התרעות פיקוד העורף