"ישראל היא מהמובילות בעולם במדדים של אנרגיה סולארית לנפש ולשטח, וזה נותן לנו יתרונות יחסיים גדולים", מוסיפה מי שהקימה את יחידת האסטרטגיה במשרד לפני שש שנים, ומאז מלווה פרויקטים בינלאומיים, יוזמות בתחום האנרגיה המתחדשת והטמעת טכנולוגיות חדשות במשק הישראלי.
"כבר היום מובילה ישראל בשימוש דואלי באנרגיה סולארית לצד יישומים נוספים, ויש פוטנציאל גדול בעתיד", מתארת חצור. "למשל, ייצור אנרגיה סולארית מעל שטחים חקלאיים. רבים ממאגרי המים כבר מכוסים בפאנלים סולאריים. השנה יצאנו בתוכנית 'מאה אלף גגות', שמאפשרת לאנשים להתקין מערכות סולאריות על הגג של הבית שלהם. אפילו בבנייה חדשה חלה חובת התקנת מערכת סולארית כחלק מהבניין עצמו".
“בעבודה שלי", מוסיפה חצור, "אני חושבת תמיד על מה יהיה צריך בעוד 20-30 שנה, ואז שואלת את עצמי אילו פעולות אני צריכה לבצע היום כדי שזה יקרה בעתיד. ואני לא חושבת שאנחנו רחוקים מזה כל כך".
משנים את העולם
עוד מוסיפה חצור כי התעשייה עוברת לחשמל. "בסוף, אנרגיה היא הבסיס לחיים המודרניים. את יודעת, הזכרת את המלחמה וכל הזמן דיברו על סיכון כלכלי למשק במקרה של פגיעה בתשתיות אנרגיה".
בין הולנד לסינגפור
השינוי שחצור מדברת עליו בתחום האנרגיה לא נוגע רק לצרכן הביתי, אלא גם לתחומים נוספים, כמו הרכב והתחבורה. “אנחנו מנסים להבין איך ייראה השוק בישראל בתחום: חשמל? מימן? שילוב בין השניים? נכון לעכשיו, מרבית ההשקעות מתמקדות ברכב החשמלי. במקביל יש השקעות במימן, בעיקר בתחבורה כבדה כמו רכבות ואוטובוסים. באופן כללי, הסיפור באנרגיה הוא גיוון. אנחנו שואפים ליצירת רגולציה מאפשרת, מימון לפיילוטים והכנה של המשק הישראלי, כדי לאפשר אימוץ מהיר של טכנולוגיות חדשות".
"השוק של האנרגיות המתחדשות בישראל צומח, והוא מייצר גם כסף רב. החברות הישראליות פועלות גם בחו"ל. לאחרונה, לפני כשנה, פתחנו את משק החשמל לתחרות, ספקים פרטיים נכנסו, וזה מגביר את הפוטנציאל הכלכלי והצמיחה של המשק. החזון הוא להביא את ישראל למצב שבו היא מחוברת לאנרגיה אזורית, מקדמת חדשנות, מבוזרת מבחינת ייצור אנרגיה ומתכוננת לעתיד של ביקושים גדולים יותר".
התרעות פיקוד העורף