בניגוד לכלי שיט רגילים, ה"פורד" פועלת ב"מצב רפאים" אלקטרומגנטי; היא מכבה את מערכות ה-AIS (מערכת זיהוי אוטומטית) ואת משדרי ה-GPS הגלויים, מה שהופך אותה לבלתי ניתנת לאיתור עבור אתרי מעקב אזרחיים או אפליקציות ניווט.
היא נעה במרחב כצל עצום, כשמיקומה המדויק ידוע רק למפקדי הצי, בעוד היא מפגינה מהירות מרשימה העולה על 30 קשרים (כ-56 קילומטרים בשעה), הישג הנדסי כמעט דמיוני לכלי שיט השוקל כמאה אלף טונות.
שווי השוק הנוכחי של ה"ג'ראלד פורד" מעמיד אותה בשורה אחת עם תקציבי ביטחון של מדינות שלמות. עלות הקמתה של היחידה הראשונה בסדרה נאמדת ב-13.3 מיליארד דולר, סכום שהופך אותה רשמית לנושאת המטוסים היקרה ביותר בהיסטוריה. אם מוסיפים לכך את עלויות המחקר והפיתוח של הסדרה כולה, שהסתכמו בכ-37 מיליארד דולר, מקבלים פרויקט הנדסי שתקציבו חוצה גבולות דמיון.
העלות הגבוהה נובעת מהטמעת טכנולוגיות פורצות דרך שמעולם לא נוסו קודם לכן, כאלו שנועדו להבטיח שהספינה תוכל לשרת את ארצות הברית ב-50 השנים הבאות, תוך שהיא מאפשרת שדרוגים טכנולוגיים עתידיים ללא צורך בשינוי מבני מאסיבי.
בנייתה של ה"פורד" הייתה מלאכת מחשבת שנמשכה למעלה מעשור במספנות "ניופורט ניוז" שבוירג'יניה. המתכננים השתמשו במודלים ממוחשבים תלת-ממדיים מתקדמים ביותר כדי לתכנן כל מילימטר בספינה, שאורכה מגיע ל-337 מטרים וגובהה כ-76 מטרים.
אחד השינויים המבניים המשמעותיים ביותר בהשוואה לנושאות המטוסים מסדרת ה"נימיץ" הקודמת הוא מיקומו של ה"אי" – מבנה הפיקוד והשליטה שעל הסיפון. ב"פורד", האי קטן יותר ומוצב רחוק יותר לכיוון הירכתיים, מה שמאפשר מרחב תמרון גדול בהרבה למטוסים על סיפון הטיסה ומייעל את תהליכי החימוש והתדלוק.
היכולות המבצעיות של ה"פורד" הן חסרות תקדים. היא מסוגלת לשאת על סיפונה למעלה מ-75 כלי טיס, כולל מטוסי תקיפה, לוחמה אלקטרונית, שליטה ובקרה ומסוקים. בזכות האוטומציה הגבוהה ומערכות שינוע הנשק החדישות, הספינה יכולה להגיע לקצב של 160 גיחות ביום בשגרה, ובמצבי חירום אף להגביר את הקצב ל-270 גיחות ביממה.
מעליות הנשק המתקדמות, הפועלות על בסיס מנועים אלקטרומגנטיים ליניאריים, מאפשרות להעלות חימוש ממחסני התחמושת העמוקים ישירות למטוסים בתוך דקות ספורות, מה שמקצר משמעותית את זמן הסבב של כל מטוס על הסיפון.
על סיפון הספינה משרתים כ-2,600 אנשי צוות כחלק מהצוות הקבוע של האונייה, וכאשר מוסיפים לכך את אנשי הכנף האווירית וצוותי הסיוע, מספר האנשים על העיר הצפה מגיע לכ-4,500. תנאי המגורים שופרו באופן ניכר לעומת העבר; במקום אולמות שינה המוניים, הצוותים מחולקים ליחידות מגורים קטנות יותר ושקטות יותר, הכוללות אזורי ישיבה המצוידים בגישה לאינטרנט אלחוטי.
עבור צוות רפואי הנמצא בלב ים, ה"פורד" מציעה מתקן רפואי ברמה של מרכז רפואי מודרני. בית החולים הצף כולל חדר ניתוח, יחידה לטיפול נמרץ, בית מרקחת, מעבדה קלינית וחדר מיון, המאוישים על ידי 11 קציני רפואה ו-30 חובשים המיומנים בטיפול בטראומה וברפואה דחופה.
אך גם למפלצת של 13 מיליארד דולר יש חסרונות ותקלות שהביכו לא פעם את הפנטגון. "חבלי הלידה" של המערכות החדשות היו ארוכים וכואבים. מערכות השיגור והבלימה האלקטרומגנטיות סבלו משיעורי כשל גבוהים בשלבי הפיתוח, מה שגרם לעיכובים של שנים בכניסת הספינה לשירות מבצעי מלא.
חשיבותה של ה"ג'ראלד פורד" כשהיא מתקרבת לחופי ישראל היא בראש ובראשונה אסטרטגית והרתעתית. נוכחותה באזור מעניקה לארצות הברית יכולת תקיפה והגנה רב-ממדית, החל מהגנה מפני טילים באמצעות מערכת המכ"ם הדו-פסית המתקדמת המזהה איומים בטווחים עצומים, ועד ליכולת הנחתת מכה אווירית מסיבית.
העובדה שהספינה נעה במהירות כה גבוהה תוך שמירה על דממת קשר ואיתור, הופכת אותה לכלי נשק גמיש שיכול להופיע בכל נקודה ולשנות את פני המערכה. ה"פורד" היא הרבה יותר מספינה; היא סמל לעליונות טכנולוגית המשלבת בין כוח גרעיני, תעופה מתקדמת והנדסה עילית, הממתינה כעת דרוכה ומוכנה במעמקי הים התיכון.
התרעות פיקוד העורף