המטוס המדובר, שפותח במקור על ידי חברת פיירצ'יילד רפבליק בשנות השבעים של המאה הקודמת, תוכנן למטרה אחת מרכזית והיא השמדת כוחות השריון של ברית המועצות במקרה של פלישה לאירופה, המבנה שלו ייחודי בנוף התעופה הצבאית והוא נראה כמעט כאילו נבנה סביב הכלי המרכזי שבו, תותח ה-GAU-8 אוונג'ר, מדובר בתותח אימתני בקוטר 30 מ"מ שתופס נתח משמעותי מגוף המטוס.
התותח מסוגל לירות פגזים המכילים אורניום מדולדל בקצב אש דמיוני של 3,900 פגזים בדקה, למרות שהמטוס נושא בבטנו רק 1,150 פגזים הרי שכל לחיצה על ההדק משחררת צרור קטלני שחודר פלדה עבה ומנטרל כל כלי רכב משוריין בתוך שניות בודדות, הצליל הייחודי של התותח הפך לאחד המאפיינים המוכרים ביותר של המטוס בשדה הקרב המודרני.
המבנה של המטוס כולל כנפיים ישרות ורחבות שמעניקות לו כושר תמרון מצוין בגבהים נמוכים מאוד, בתוך כך המטוס מצויד בשני מנועי טורבו מניפה הממוקמים בחלקו האחורי מעל גוף המטוס, מיקום זה נועד להגן עליהם מפני אש מהקרקע ומפני טילים מונחי חום, שכן גוף המטוס והזנב מסתירים את פליטת החום של המנועים מזוויות מסוימות.
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של המטוס הוא השרידות שלו, הטייס יושב בתוך מבנה המכונה "אמבטיית טיטניום" השוקל מאות קילוגרמים ומסוגל לעמוד בפני פגיעות ישירות של פגזים בקוטר של עד 23 מ"מ, המערכות ההידראוליות של המטוס כפולות וקיימת גם מערכת גיבוי ידנית המאפשרת לטייס להמשיך לשלוט במטוס ולנחות בבטחה גם אם מערכות החשמל וההידראוליקה נפגעו קשות.
היו מקרים רבים בעבר שבהם המטוס חזר לבסיסו כשהוא חסר חלקים משמעותיים מהכנפיים או מהזנב לאחר שספג אש נ"מ כבדה, עובדה זו הפכה אותו לאהוב במיוחד על הטייסים ועל הכוחות הקרקעיים שרואים בו מלאך שומר.
האיורים שמעטרים את חרטום המטוס הפכו לסימן ההיכר הויזואלי שלו, מדובר בציורי שיני כריש או חזיר בר שמעניקים למטוס מראה מאיים ותוקפני, המסורת הזו שהחלה עוד במלחמת העולם השנייה נמשכת עם ה-A-10 ומטרתה היא גם פסיכולוגית, להטיל אימה על האויב שרואה את המפלצת המשוריינת מתקרבת אליו בגובה נמוך, התמונות שפרסם פיקוד המרכז האמריקני מראות את המטוסים חמושים במגוון רחב של פצצות מונחות לייזר וטילים מסוג מאבריק, מה שמעיד על כך שהם מוכנים לכל תרחיש אפשרי בשטח.
עבור אנשי כוחות הביטחון האיראניים מדובר בבשורה רעה מאוד, הנוכחות של ה-A-10 בשמיים משמעותה שכל תנועה של שיירות אספקה, משגרי טילים או ריכוזי כוחות חשופה לתקיפה קטלנית שקשה מאוד להתגונן מפניה, העליונות האווירית המוחלטת של ארה"ב וישראל מאפשרת למטוסים אלו לפעול כמעט ללא הפרעה, כשהם סורקים את השטח ומחפשים מטרות איכות.
העובדה שהמטוס מסוגל לשהות זמן רב מעל אזור מסוים הופכת אותו לכלי מושלם למשימות של "מסע ציד" שבהן המטרה היא להתיש את האויב ולפגוע בתשתיות הניידות שלו באופן עקבי.
למרות שהיו ניסיונות בעבר להוציא את המטוס משירות לטובת דגמים חדישים יותר, הביצועים שלו בשטח הוכיחו פעם אחר פעם שאין לו תחליף אמיתי במשימות סיוע קרוב, ה-A-10 הוא לא רק מטוס אלא מכונת מלחמה משומנת שמשלבת טכנולוגיה של שריון כבד עם יכולת תקיפה אווירית, הצירוף של טייסים מיומנים יחד עם עוצמת אש של 3,900 פגזים בדקה מייצר הרתעה משמעותית בכל זירה שבה הוא פועל.
השילוב של המטוס במבצע הנוכחי מבהיר שהכוחות פועלים בנחישות לנטרל כל איום קרקעי ושהשליטה בשמיים היא רק הצעד הראשון בדרך להשגת היעדים המבצעיים.
בזמן שהמתיחות באזור עולה, התיעודים המגיעים מהשטח מראים שהמטוסים כבר לוקחים חלק פעיל במשימות מורכבות, היכולת של המטוס לשאת עד 7,200 קילוגרם של חימוש על פני 11 נקודות תלייה שונות הופכת אותו למחסן נשק מעופף, הוא יכול לשאת שילובים של טילי אוויר קרקע, רקטות ופצצות חכמות, כל זאת תוך שהוא שומר על יציבות מרשימה גם בתנאי מזג אוויר קשים או תחת אש, המערכה הנוכחית מוכיחה שוב שהתכנון ההנדסי של המטוס מלפני חמישה עשורים עדיין רלוונטי ואפקטיבי מול איומים מודרניים, במיוחד כשהמטרה היא הגנה על כוחות בשטח והשמדת מטרות נקודתיות בדיוק מרבי.