בזמן שארה"ב וישראל תוקפות באיראן במטרה לאפשר לעם האיראני להפיל את משטר האייתוללות, עולם החדשנות ממשיך להיאבק על מציאת מקומו בתוך המהפכה שהוא עצמו שחרר לעולם - מהפכת הבינה המלאכותית. תעשייה שהתגאתה עשרות שנים בכך שהיא כותבת את כללי המשחק, מגלה עכשיו בחרדה גוברת שהכללים כבר לא שלה - ושהשחקן החדש לא טורח לבקש רשות לפני שהוא מתיישב ליד השולחן.
חברות התוכנה כבר החלו לשלם את מחיר התקדמות ה-AI ומחקו כ-2 טריליון מצרפית משוויין בבורסות במהלך השנה האחרונה עד פברואר האחרון. הירידה התלולה ביותר בשוויין נחוותה עת אנת'רופיק השיקה סוכני בינה מלאכותית והקריסה את שווי חברות התוכנה בכ-300 מיליארד דולר מצרפית תוך שבוע אחד. הנזק לא חמק גם מחברות כחול-לבן. לצד הפגיעה בחברות הנסחרות נפגעו גם חברות פרטיות, שבנו על הנפקת מניות ראשונה (IPO) לטובת גיוס כספים להמשך פעילותן.
קשה להישאר מעודכנים
נתוני אתר Layoffs.fyi מראים כי בשנת 2024 פוטרו כ-152,922 עובדי טכנולוגיה ברחבי העולם מתוך 551 חברות, ודוח של RationalFX מראה כי בשנת 2025 כבר פוטרו כ-244 אלף עובדים נוספים, כאשר פיטורי כ-70 אלף מהם מיוחסים ישירות לאימוץ AI ואוטומציה. בששת השבועות הראשונים של שנת 2026 כבר נרשמו כ-30.7 אלף פיטורים - מספר שמציב את קצב הפיטורים השנה כקצב שיעקוף אף את נתוני 2025.
ישראל חוותה גם היא לראשונה זה עשור ירידה במספר המועסקים בהייטק, עם התכווצות כוח האדם בכ-2% מכ-417 אלף עובדים בסוף 2024 לכ-409 אלף בסוף 2025. מספר מחפשי העבודה בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית עמד בדצמבר 2025 על כ-16.3 אלף - פי שניים מאשר בדצמבר 2022.
מתוך אותם מחפשי עבודה, כ-59% מגיעים ממקצועות התוכנה, כאשר מתכנתים ומנתחי מערכות מהווים כ-51% מכלל מחפשי העבודה בהייטק, ושיעורם נמצא במגמת עלייה. מספר המשרות במחקר ופיתוח בישראל רשם גם הוא ירידה של כ-6.5% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה ב-2024.
התובנה הזו לא הגיעה כתוצאה מהתקדמות ה-AI, אלא מתוך הבנה כי "רוב עובדי ההייטק לא מגיעים לגיל הפנסיה במקום עבודתם - וזה היה עוד טרום ה-AI. הטכנולוגיה מתקדמת מהר מאוד וקשה לכולם להישאר מעודכנים, כך שהיה ברור שיגיע היום שבו איאלץ למצוא מקום עבודה אחר. הערפל בדבר העתיד הכלכלי הוביל אותי להיערך מראש על ידי רכישת נכסים וצבירת חסכונות. אני לא מוכן לפרישה ולא רוצה לפרוש, אבל הכנתי לעצמי בסיס ליום שבו זה יגיע".
שרברב וגם מנעולן
מחקר של אוניברסיטת סטנפורד שפורסם באוגוסט 2025 תחת השם Canaries in the Coal Mine ניתח נתוני שכר של מיליוני עובדים אמריקאים דרך מערכת ADP, חברת תוכנה לניהול שכר בארה"ב, ומצא כי תעסוקת מפתחי תוכנה בני 22-25 ירדה בכמעט 20% ביחס לשיא שנרשם בסוף 2022.
מחקר נוסף של Indeed דרך Federal Reserve Economic Data מחזק את התמונה ומציג ירידה של כ-60% במודעות דרושים למשרות entry-level בין 2022 ל-2024. שיעור האבטלה בקרב בוגרי מדעי המחשב בארה"ב עמד על 6.1% ב-2025, בעוד מהנדסי תוכנה מתמודדים עם 7.5% אבטלה - מהשיעורים הגבוהים ביותר בין כלל התארים האקדמיים הטכנולוגיים.
בחברות הסטארטאפ ניכר כי המצב חמור עוד יותר: לחברות בשלב ה-SEED היו 21% פחות עובדים בהשוואה למחצית הראשונה של 2020. כך על פי דוח Carta למחצית הראשונה של 2025, שמציין כי "מייסדים אלו ממנפים AI כדי להשיג הרבה יותר עם צוותים קטנים ממה שהיה אפשרי בעבר".
הבינה המלאכותית אומנם נוגסת בחלק מהפעילות הטכנולוגית שבעבר עשו בני אנוש, אך עוד מוקדם להספיד את אנשי המקצוע, ובהם גם המתכנתים. אותו מחקר של אנת'רופיק, שבחן את השפעת ה-AI על שוק העבודה, מצא גם כי הפער בין הפוטנציאל התיאורטי של הבינה המלאכותית לבין היישום בפועל עוד גדול. בתחום המחשוב והמתמטיקה, לדוגמה, נמצא כי ה-AI יכול תיאורטית לכסות 94% מהמשימות של בעל מקצוע בתחום, אך בפועל מכסה רק כ-33% מהן. במקצועות המנהל והמשרד הוא יכול לכסות תיאורטית כ-90%, אך בפועל מכסה רק 25%. בתחומי העסקים והפיננסים שיעור המשימות שהבינה המלאכותית יכולה לבצע תיאורטית עומד על כ-85%, בעוד בפועל היא משמשת לביצוע 20% מהמשימות בלבד.
הפער מוסבר במחקר כנובע ממחסומים מעשיים דוגמת דרישות אינטגרציה תוכנתית, אילוצים משפטיים, צורך בבדיקה אנושית ומחזורי אימוץ ארגוניים איטיים יותר. הדרישות אף מתרחבות עם התקדמות ה-AI ומצריכה גיוס של כוח אדם נוסף.
סטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקאי צופה צמיחה של 15-18 אחוזים במקצועות פיתוח התוכנה בעשור הקרוב, ונתוני תעסוקה משנת 2025 הציגו עלייה בדרישה לתפקידי פיתוח - אבל כאלה שייחודיים ל-AI. תפקידי AI Engineer לדוגמה עלו ב-143.2% במהלך שנת 2025, תפקידי Prompt Engineer עלו ב-135.8% באותה התקופה, וכלל אזכורי ה-AI במודעות דרושים זינקו בכ-56.1% באותה שנה, אחרי שעלו ב-114.8% במהלך שנת 2023 וב-120.6% במהלך שנת 2024 - דבר המעיד על הפיכת הנישה לדרישה מרכזית.
אלידן מוסיף: "סבתא שלי, לדוגמה, הייתה תוכניתנית בטכניון לפני עשרות שנים. היא כתבה קוד על כרטיסים, מעין דיסקטים. כשלמדתי באוניברסיטה העברית הלימודים כבר היו על בסיס טכנולוגיה אחרת. האם זה אומר שאני לא יכול לעשות את מה שסבתא שלי עשתה? ברור שאני יכול. לפני בחינות בהיסטוריה ישבנו עם אנציקלופדיה וסיכומי שיעורים. אך כיום יש מנועי חיפוש דוגמת גוגל וצ'אט GPT. אז נכון, הם שינו חלקים ממקצוע ההוראה ומאופי ואופן הלמידה. האם ההוראה נעלמה? בוודאי שלא - אבל היא כן השתנתה".
לדבריו, "כך שהאדם עדיין נדרש. בהיבט הטכנולוגיה הוא נדרש בין היתר לבניית הבסיס, מעקב ובקרה על ה-AI. עוד לא הגענו לשלב שבו הבינה המלאכותית יכולה לחקות אדם בצורה מלאה כולל מחשבה, ולא ידוע אם הדבר אפשרי. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, עבודת המפתח הופכת להיות יותר סוג של מנהל צוות".
אלידן ממשיך ואומר: "האם יהיה יותר קשה להיות טוב במקצוע הזה? יכול להיות שכן. האם יגיע זמן שבו איש מכירות יכתוב פיצ'ר בלייב שעה לפני פגישת מכירה? יכול להיות. ב-Milestone אנו מייצרים מדד תעשייתי שבוחן מהי עבודה תקינה עם AI ומה פחות תקין, וחברה שרוצה לשמור על היתרון התחרותי שלה חייבת לרוץ עם הטכנולוגיה קדימה. אין לה ברירה. או במילים אחרות: לייצר הכנה למזגן עבור הטכנולוגיה הבאה בתור, ולא לשקוט על השמרים".
עניין של רגש
ואכן, במחצית דצמבר האחרון Echo השלימה גיוס של כ-35 מיליון דולר בסבב A והיא ממשיכה לגייס עובדים. דורון: "אני מנהל 20 מפתחים וחוקרים וכיום אנו פועלים להכפיל את המספר, כאשר כמות העובדים נשארת פתוחה קדימה לאור קצב הפיתוח הגדל. זה נכון שצוות של עשרה מפתחים מנוסים שיודעים לעבוד באופן יעיל עם כלי AI יכולים לייצר כיום תפוקה שבעבר דרשה עד כ-40 מתכנתים, ולעיתים אף יותר, בהתאם לסוג הטכנולוגיה. אך ה-AI נתן לנו הזדמנות לקחת עוד אתגרים ומוצרים ולייצר תחרות בשוק, ובהיבט הזה זה דווקא העלה, לפחות אצלנו, את הצורך בגיוס כוח האדם".
מה בכל זאת השתנה? דורון אומר כי "הבינה המלאכותית שינתה את פרופיל המתכנתים שאני מחפש. 'המתכנת החדש', שאגב נמצא בכל הגילים, צריך בעיניי להיות בעל גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות לשינויים מהירים. זה דבר שאנו בודקים. בסוף היום אנו חברת AI, והבינה המלאכותית היא חלק גדול מהמוצר שלנו. בתחום הסייבר זה מאוד בולט כי מי שלא מצליח לרוץ מהר - פשוט לא קיים. יתרון תחרותי הוא ממש תנאי הכרחי להצלחה בתחום, ולכן גיוס מתכנתים בעלי גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות מהירה לשינויים הכרחית לחברה המבקשת ליצור לעצמה יתרון בתחום הסייבר. כך שבעיניי המקצוע לא מת, אלא משנה את אופן מדידת המתכנת. רף הכניסה למקצוע ירד, אך קשה יותר להתמחות בו כבעבר. היכולות הנדרשות כיום ייחודיות יותר, כאשר הצד ה'אומנותי' והיצירתי, שבמסגרתו המתכנת מייצר משהו מכלום, הפך להיות דרמטי יותר".
אלידן מבקש להמחיש: "האם אפשר להגיד ל-AI לעשות סרטון והוא יעשה? כן. אבל האם הבינה המלאכותית תדע להכניס לסרטון את הרגש הנדרש? לא בטוח. לשם כך דרוש מגע יד אדם. עד שנגיע ליום שבו תהיה בינה מלאכותית התואמת את היכולות הקוגניטיביות האנושיות (Artificial general intelligence - AGI), כולנו נהיה במרדף להיות יעילים יותר כבני אדם - לצד הבינה המלאכותית. וכל עוד נהיה במרדף הזה, משרות המתכנתים לא ייעלמו אלא ישתנו. יכול להיות לדוגמה שעוד שלוש שנים מהיום מתכנת יצטרך להיות גם דיזיינר, ויכול להיות שהדיזיינר יצטרך להיות גם מתכנת. השינוי הזה, אגב, כבר קורה ומרגישים אותו".
דורון: "ניכר כבר כי ציבור רחב יותר של מתכנתים מצליח לעשות את משימות התכנות הבסיסיות. אך המתכנתים שרוצים להישאר רלוונטיים יימדדו, ונמדדים כבר כיום, לפי היכולת שלהם לקחת את הידע והניסיון שצברו ולהעצים אותו משמעותית על ידי שימוש ב-AI. צריך לציין שהשינוי של המקצוע עדיין בתהליך ולא הסתיים".
לא איום - הזדמנות
מקצוע התכנות אמנם לוט בערפל אי-הוודאות, אך לעת זו הנתונים מצביעים על תמונה ברורה ועקבית: הוא לא נעלם, אלא עובר מטמורפוזה מבנית עמוקה. תפקידי תכנות מסורתיים דוגמת כתיבת קוד שגרתי, תיקון באגים פשוטים, יצירת קוד בויילרפלייט ועוד אכן מצטמצמים, במיוחד ברמת הכניסה. הירידה של 27.5% בתעסוקת "Computer Programmers" בארה"ב בשנים 2023-2025 היא עדות מוחשית לכך.
אך במקביל מתפתחים תפקידים חדשים, שדורשים שילוב של מיומנויות טכניות מתקדמות עם יכולות אנושיות: ארכיטקטורת מערכות, עיצוב חוויית משתמש, הבנת צרכים עסקיים וניהול צוותים היברידיים של בני אדם ובינה מלאכותית. העובדה שתפקידי AI Engineer צמחו ב-143% עם שכר שנתי של כ-206 אלף דולר מדגימה את הביקוש החדש.
ניכר כי עתיד המקצוע מסתמן על פי התעשייה לא כ"מתכנתים מול AI" אלא כ"מתכנתים עם AI" - בעלי מקצוע שיודעים למנף את הבינה המלאכותית ככלי, תוך התמקדות בפתרון בעיות מורכבות שדורשות שיקול דעת אנושי, יצירתיות והבנה עסקית. מספרם, כך מעריכים בתעשייה, דווקא יעלה, כאשר אתגרי המקצוע ברורים: שינוי במבנה ההכשרה ושינוי אופן העבודה ואופייה.
עבור אלו שיצליחו להסתגל, התמונה המצטיירת רחוקה מלהיות קודרת: הביקוש למומחים טכנולוגיים מיומנים נותר חזק, השכר במקצועות ה-AI החדשים גבוה משמעותית מהשכר במקצועות התכנות המסורתיים, ובפורום הכלכלי העולמי מעריכים כי אף שכ-85 מיליון משרות עשויות להיעלם עד שנת 2030 כתוצאה מ-AI, ייווצרו כ-97 מיליון משרות חדשות.
השאלה, אם כך, כבר אינה האם מתכנתים יהפכו מיותרים, אלא אילו סוגי מתכנתים ישגשגו בעידן החדש.
התרעות פיקוד העורף