הסוד טמון בפיזור עומסים אופטימלי ובגמישות מבנית. בטיסה, הכנפיים הן אלו שמייצרות את כוח העילוי שדוחף כלפי מעלה. ב-B-52, הכנפיים תוכננו להיות גמישות להפליא; בזמן המראה עם מטען מלא, ניתן לראות את קצות הכנפיים מתכופפים כלפי מעלה בכמעט שני מטרים. הגמישות הזו פועלת כבולמי זעזועים, ומונעת מהעומס המטורף ליצור סדקים בנקודות החיבור.
בנוסף, רוב המשקל של המטוס בזמן המראה הוא דלק (כ-75 טון). המהנדסים מיקמו את מכלי הדלק והחימוש בתוך הכנפיים ולא רק בתוך הגוף, כך שהמשקל (הכוח הפועל למטה) נמצא בדיוק באותו מקום שבו נוצר העילוי (הכוח הפועל למעלה). זהו "איזון כוחות" הנדסי שמאפשר לשלדה לשאת משקלים שבאופן תאורטי היו אמורים לרסק אותה.
ה-F-35 נועד לסימון מטרות, ציד מכ"מים וקרבות אוויר. ה-B-52 נועד למשימה אחת: מחיקת שטחים ותשתיות אסטרטגיות לאחר שהאיום האווירי הוסר.
השימוש ב-B-52 במבצע "Epic Fury", השם האמריקני של מבצע "שאגת הארי", מסמן את המעבר לשלב הכתישה. איראן פיזרה את הטילים הבליסטיים שלה באתרים נרחבים. ה-B-52 הוא הכלי היחיד שיכול לנקות שטחים כאלו ביעילות בגיחה אחת. גם בהיבט ההרתעה הפסיכולוגית: טיסה של מפציץ כבד מעל שמי איראן באור יום היא ההוכחה הניצחת שהגנת הנ"מ האיראנית נוטרלה לחלוטין.
התרעות פיקוד העורף