חושבים שזו תקלה? האמת מאחורי זמני ההתרעה הקצרים

במהלך העימותים האחרונים מול איראן למד הציבור הישראלי להכיר את שגרת הטילים הבליסטיים, שגרה שמתחילה בזיהוי ראשוני של שיגור ממרחק של מאות קילומטרים ומסתיימת ביירוט או בנפילה. ברוב המקרים המערכות הטכנולוגיות המתוחכמות מצליחות לספק זמן התרעה של כשמונה דקות, זמן שנחשב ארוך ומאפשר התארגנות רגועה יחסית וכניסה מסודרת למרחבים המוגנים. עם זאת, קיימים מקרים שבהם האזעקה נשמעת זמן קצר מאוד לפני הגעת האיום, לעתים דקה וחצי בלבד, מצב שמעורר תהיות רבות בקרב הציבור לגבי יעילות המערכת.

כדי להבין את הפער הזה יש לצלול אל לב מרכז ניהול היירוטים של חיל האוויר, שם יושבים קצינים מיומנים שמקבלים החלטות הרות גורל בשברירי שנייה. המערכת הממוחשבת מבוססת על אלגוריתמים שמנתחים את נתוני המכ"ם במהירות עצומה, והיא מתוכננת להציע נתיב טיסה משוער ונקודת פגיעה צפויה. הבעיה מתחילה כשמתברר שהמציאות בשמיים מורכבת יותר מהחישוב היבש.

המערכת הממוחשבת של המכ"ם עלולה להצביע במקרים מסוימים על אזור פגיעה מסוים, בעוד שקציני הבקרה שמביטים בנתונים הגולמיים מזהים שקיימת טעות בחישוב המסלול. במצבים אלו, קציני חיל האוויר נדרשים לקבל החלטה בניגוד להמלצת המחשב. למרות שהמחשב דורש להפעיל אזעקה באזור מסוים, הקצינים מבינים שהטיל נע בנתיב אחר לגמרי ושבמידה והם יפעילו את האזעקה לפי הנחיית המחשב, הם יובילו מיליוני בני אדם למקלטים ללא צורך אמיתי.

ההחלטה להמתין ולבצע בקרה חוזרת היא החלטה שדורשת אומץ לב מקצועי אדיר, מכיוון שכל שנייה של עיכוב מקצרת את זמן ההתרעה לציבור במידה והתחזית החדשה תתברר כנכונה. בתוך כך, המקרים שבהם הדיוק האנושי גבר על הטעות המחשבתית כבר הצילו חיים באופן ישיר, כשמנעו מצב שבו אנשים נותרים חשופים באזורים שבהם הפגיעה היתה ודאית, בעוד המחשב סבר אחרת.

חשוב להבין שהטכנולוגיה של כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת חץ היא מהמתקדמות בעולם, אבל היא עדיין כלי עבודה בידי האדם. המחשב לא יכול להבין את ההקשר הרחב או את המשמעות של הכנסת גוש דן שלם למקלטים באמצע יום עבודה אם אין בכך צורך ודאי של 100%. הדיוק הרב של המערכת הממוחשבת הוא מרשים, אבל בסופו של דבר האישור הסופי להתרעה וליירוט ניתן על ידי בני אדם. כשקצין חיל האוויר רואה שמסלול הטיל משתנה כתוצאה מהשפעות אטמוספריות או תקלות טכניות בטיל עצמו, הוא חייב להגיב במהירות. לעתים התגובה הזו כוללת עדכון של אזורי ההתרעה בזמן אמת, מה שגורם לכך שתושבים באזור מסוים יקבלו את האזעקה רק כשמתברר שהם באמת נמצאים בסכנה.

ההחלטה של הקצינים לפעול בניגוד להמלצות המערכת הממוחשבת היא לא עניין של מה בכך. מדובר בתהליך למידה מתמיד שבו מופקים לקחים מכל שיגור. למרות שהמחשב מספק פתרון מהיר, המחשבה האנושית מספקת פתרון חכם. במלחמה הנוכחית ראינו כיצד ניהול נכון של מערך ההתרעות מנע פאניקה המונית במקרים שבהם טילים היו בדרכם לישראל אבל לא היוו איום על אזורי מגורים. מצד שני, המחיר של הדיוק הזה הוא לעתים זמן התרעה קצר יותר. הציבור נדרש להבין שהעובדה שהאזעקה הופעלה מאוחר יחסית לא מעידה על כשל במערכת, אלא דווקא על תהליך סינון קפדני שנועד להבטיח שהאזעקה תישמע רק כשזה הכרחי באמת.

מעבר להיבט של הצלת חיים, קיימת גם הסוגיה של המשאבים הלאומיים. יירוט מיותר הוא לא רק בזבוז של כסף רב, אלא גם צמצום של מלאי המיירטים שעומד לרשות המדינה במקרה של מתקפה רחבה יותר. קציני חיל האוויר שוקלים את כל השיקולים הללו בכל פעם שהם רואים נקודה אדומה על המכ"ם. בתוך כך, המערכת הממוחשבת ממשיכה להשתפר וללמוד מהחלטות האדם, במטרה להגיע למצב שבו הפער בין המלצת המחשב להחלטת הקצין יצטמצם. עד שזה יקרה, האחריות הכבדה תמשיך לנוח על כתפי הלוחמים ביחידות הבקרה, שנדרשים להישאר דרוכים במשך שעות ארוכות מול המסכים.

השילוב בין טכנולוגיה עילית לבין שיקול דעת אנושי הוא סוד ההצלחה של ההגנה האווירית הישראלית. למרות הביקורת שנשמעת לעתים על זמני התרעה קצרים, הנתונים מראים שאחוזי הדיוק והצלחת היירוטים הם מהגבוהים בהיסטוריה של הלוחמה האווירית. היכולת של קצין צעיר בתא השליטה לזהות טעות באלגוריתם ולשנות את פקודת ההתרעה היא זו שמבדילה בין מערכת טכנית לבין מערך הגנה חי ונושם.

בסופו של יום, המטרה היא אחת: להבטיח שכל אזרח יקבל את ההתרעה המדויקת ביותר בזמן המהיר ביותר האפשרי, תוך שמירה על האיזון העדין שבין ביטחון לבין שגרת חיים במדינה שנמצאת תחת איום מתמיד. הציבור מצידו חייב להמשיך ולהישמע להנחיות פיקוד העורף בכל מקרה של אזעקה, בין אם היא הגיעה שמונה דקות מראש ובין אם דקה וחצי בלבד, מכיוון שהאחריות הסופית לחיים נמצאת גם בידיים של כל אחד מאיתנו בתוך המרחב המוגן.