הדירוג שהפתיע את החוקרים: אלה משחקי המחשב שילדי ישראל הכי אוהבים

מחקר רחב היקף מצביע על פער ברור בין משחקים מובילים בקרב ילדים ונוער לבין דפוסי שימוש של בנים ובנות. בתוך כך, יותר ממחצית מהבנות כמעט ואינן משחקות, נתון שמחדד פערים מגדריים בעולם הגיימינג

ד"ר איתי גל צילום: אבשלום ששוני
מעצמת גיימינג
מעצמת גיימינג | צילום: FREEPIK
2
גלריה

משחקי המחשב הכי פופולאריים

ילד משחק פורטנייט. מקום שלישי בפופולריות
ילד משחק פורטנייט. מקום שלישי בפופולריות | צילום: AFP

הפערים בין בנים לבנות בעולם הגיימינג

לצד הדירוג, המחקר חושף פערים מגדריים בולטים בהרגלי המשחק. יותר ממחצית מהבנות, 53%, כמעט אינן משחקות כלל, לעומת כ 24% בלבד מהבנים. גם בקרב קבוצת הגיימרים הכבדים, המשקיעים שעות רבות ומשחקים במגוון ז'אנרים, שיעור הבנות עומד על 5% בלבד, לעומת 12% מהבנים.

אחד ההסברים המרכזיים לפופולריות של המשחקים המובילים נוגע למבנה שלהם. מדובר במשחקים פתוחים, ללא נקודת סיום מוגדרת, שמאפשרים חופש פעולה רחב, יצירתיות והתאמה לשחקנים ברמות שונות ובגילים מגוונים. מאפיינים אלה מאפשרים לשחקנים לחזור שוב ושוב לאותו משחק מבלי לחוות תחושת מיצוי.

חלק בלתי נפרד מהחיים החברתיים של הילדים

בתוך כך, המחקר מדגיש שהמשחקים אינם רק פעילות אישית, אלא גם מרחב חברתי משמעותי. משחקים תחרותיים ושיתופיים, המלווים בתרבות של צפייה בסרטונים, שידורי סטרימינג ושיח חברתי ברשתות, הופכים לחלק בלתי נפרד מהחיים החברתיים של ילדים ובני נוער, בעיקר בקרב בנים. הדירוג הגבוה של משחקים מסוימים קשור גם לאופן שבו הם נתפסים מבחינה תרבותית, כאשר רבים מהם מזוהים עם ערכים של תחרות, הישגיות ועימות.

החוקרות מצביעות על כך שהפערים המגדריים אינם נובעים רק מהעדפות אישיות, אלא גם מהקשר חברתי רחב יותר, הכולל נורמות, ייצוגים ודפוסי שימוש שונים בטכנולוגיה.

ד"ר שרון הרדוף־יפה מהמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט וד"ר מיטל אמזלג מ־HIT מסכמות: "למשחקים דיגיטליים יש פוטנציאל חינוכי משמעותי. הם מטפחים חשיבה אסטרטגית, פתרון בעיות, אוריינות דיגיטלית ומיומנויות חברתיות. העובדה שיותר משליש מהילדים, ובעיקר בנות, כמעט אינם משחקים כלל, מחייבת חשיבה מחודשת על נגישות, תרבות משחק ועיצוב סביבות דיגיטליות שיאפשרו השתתפות רחבה ושוויונית יותר".

תגיות:
ילדים
/
משחקי מחשב
/
מגדר
/
גיימינג
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף