הנתונים שנחשפים על ידי מערך הסייבר הלאומי ממחישים עד כמה הזירה הזו בוערת: מאז תחילת הלחימה נרשמו כ-50 אירועי חדירה משמעותיים למערכות ארגוניות, שבהם הצליחו תוקפים למחוק מידע קריטי ולשבש פעילות. במקביל זוהו ונבלמו ניסיונות חוזרים להשתלטות על מערכות מצלמות, כחלק ממאמץ לאיסוף מודיעין ואף לטרגוט אישי של גורמי ביטחון ואקדמיה. הוסרו אלפי ניסיונות פישינג, הונאת אינטרנט, כשזמן התגובה התקצר דרמטית – משעות לעשרות דקות בלבד - במרוץ קריטי שבו כל דקה עשויה לחסוך נזק כלכלי כבד. לצד זאת, מאות התרעות ממוקדות הועברו לארגונים בסיכון, נתון שממחיש את היקף האיומים ואת האינטנסיביות של המערכה.
רוצים לתקוף כל דבר
סיכול ברשות המקומית
כשמזרחי מתבקש לתת דוגמה לניסיון תקיפה משמעותי שנבלם במערכה הנוכחית, הוא מספר שהמטרה באירוע הייתה אחת הרשויות המקומיות הגדולות: "זה היה ניסיון עוצמתי של תוקף, שאני לא יכול לפרט עליו יותר מדי. הצלחנו לסכל את זה בזמן, לפני שהוא הצליח לגרום שם נזק ולקבל אינפורמציה גבוהה מהאחיזה שלו".
מערך הסייבר הלאומי הוקם בפברואר 2015 כדי להגן על מרחב הסייבר במדינת ישראל ולפעול לקידום עוצמה של ישראל בתחום. המערך פועל תחת משרד ראש הממשלה וכפוף אליו ישירות, וראש המערך, יוסי כראדי, משמש גם יועץ הממשלה לסייבר. "אנחנו עובדים לאורך השנים מול התשתיות הקריטיות של מדינת ישראל ומול הגופים החיוניים במטרה להעלות את החוסן ואת ההגנה בסייבר של אותם ארגונים, כדי שלא תהיה פגיעה ברציפות התפקודית", מדגיש מזרחי. "אנחנו עובדים להעלות את רמת ההגנה במשק הישראלי".
התרעות פיקוד העורף