הסרטון שפורסם בחשבון הטוויטר של מריו נופל הצליח לעורר התרגשות רבה בקרב מיליוני גולשים ברחבי העולם, כשהוא מציג את מה שנופל כינה כשדרוג לסרט הטיסה שאף חברת תעופה לא יכלה לתכנן מראש. בתיעוד ניתן לראות את המטוס האזרחי טס בגובה רב, כשברקע נפרס קו החוף של פלורידה ומרכז החלל קנדי. פתאום, נראה שובל לבן, ארוך וסמיך מאוד שחוצה את השמיים הכחולים ועולה כלפי מעלה בזווית חדה.
מדובר בטיל ה-SLS, מערכת שיגור החלל העוצמתית ביותר שנבנתה אי פעם, כשהיא נושאת על גבה את חללית האוריון ובה ארבעת אנשי הצוות. המראה שנשקף מחלון המטוס נראה כמעט סוריאליסטי, למרות שהמטוס נמצא במרחק של קילומטרים רבים מכן השיגור, העוצמה של המנועים הרקטיים יצרה חותם ויזואלי שלא ניתן לפספס. הנוסעים שצילמו את האירוע נשמעים נרגשים, שכן הם זכו לראות את ההיסטוריה מתהווה מול עיניהם בזמן אמת.
המשימה הזו היא השלב השני בתוכנית ארטמיס של נאס"א, והיא הראשונה שכוללת בני אדם מאז סיום תוכנית אפולו בשנות השבעים. הצוות שעל הסיפון כולל את המפקד ריד וייזמן, הטייס ויקטור גלובר, ומומחי המשימה כריסטינה קוק וג'רמי הנסן. עבור הנסן מדובר בייצוג היסטורי של סוכנות החלל הקנדית, מה שהופך את המשימה לשיתוף פעולה בינלאומי הדוק.
המסע של ארטמיס 2 הנכנס כיום ליומו השני, מתוכנן להימשך כעשרה ימים, במהלכם החללית תבצע הקפה סביב הירח ללא נחיתה עליו. המטרה העיקרית היא לבחון את כל מערכות קיום החיים בחללית אוריון כשהן מאוישות, ולוודא שהטכנולוגיות החדשות שפותחו בשנים האחרונות אכן מסוגלות להגן על בני אדם מפני הקרינה והתנאים הקיצוניים של החלל העמוק.
במהלך הטיסה, האסטרונאוטים יבצעו סדרה של תמרונים מורכבים סביב כדור הארץ לפני שימשיכו לעבר הירח. הם יגיעו למרחק של אלפי קילומטרים מעבר לצד הרחוק של הלבנה, ובתוך כך יבדקו את מערכות הניווט והתקשורת לטווח רחוק. המהירות שבה החללית נעה היא עצומה, והיא צפויה להגיע לשיאה כשהיא תחזור לאטמוספירה של כדור הארץ במהירות של כ-40 אלף קילומטרים לשעה.
הטיל ששיגר אותם, ה-SLS, ייצר דחף של 8.8 מיליון פאונד ברגע ההמראה, מה שמסביר את שובל העשן הסמיך שנראה בבירור מהמטוס. מדובר בשיא טכנולוגי שמאפשר לשלוח מטען כבד ובני אדם למרחקים שעד כה לא היו נגישים עבורנו בעשורים האחרונים.
ההצלחה של השיגור אתמול מסמנת את המעבר מניסויים תיאורטיים ליישום מעשי בשטח. בניגוד למשימת ארטמיס 1 שהייתה לא מאוישת ובדקה בעיקר את עמידות המבנה, כאן הדגש הוא על הגורם האנושי. כריסטינה קוק, שהיא האישה הראשונה שנשלחת למשימה ירחית, ציינה לפני השיגור שכל פרט במשימה תוכנן כדי להבטיח את הבטיחות המקסימלית של הצוות.
המערכות בתוך האוריון כוללות צגים מתקדמים, מושבים משופרים ומערכות מיחזור אוויר ומים שהן הרבה יותר יעילות מאלו ששימשו את האסטרונאוטים במאה הקודמת.
למרות שהמשימה הנוכחית לא כוללת נחיתה על פני השטח, היא חיונית לקראת משימת ארטמיס 3 שבה מתוכננת נחיתה של בני אדם על הקוטב הדרומי של הירח. מדענים מעריכים שהאזור הזה מכיל קרח מים בתוך מכתשים מוצלים תמידית, דבר שיכול לאפשר הקמת מושבה קבועה בעתיד.
עם החזרה המתוכננת של הצוות בעוד פחות משבועיים, כל העיניים יהיו נשואות אל עבר האוקיינוס השקט, שם החללית אמורה לנחות בעזרת מצנחי ענק. התהליך הזה יבחן את מגן החום של האוריון בטמפרטורות שמגיעות ל-2,800 מעלות צלזיוס.
כל נתון שייאסף במשימה זו ינותח לעומק כדי לשפר את סיכויי ההצלחה של המשימות הבאות. המראות של אתמול, בין אם מהקרקע בקייפ קנוורל ובין אם מחלון מטוס בגובה 35 אלף רגל, ייזכרו כאחד הרגעים המכוננים של המאה ה-21 בחקר היקום.
ככל שהמשימה תתקדם, נאס"א תמשיך לשדר עדכונים שוטפים מהחללית, אבל נראה שהתיעוד האזרחי הספונטני הזה הצליח לתפוס את המהות של האירוע בצורה המוחשית ביותר. משימת ארטמיס 2 היא הוכחה לכך שהאנושות לא רק מסתכלת על הירח, אלא נמצאת בדרכה הממשית לחזור אליו ולהישאר שם.
החשיבות של המשימה חורגת מעבר למדע טהור, היא מייצגת את השאיפה האנושית לפרוץ גבולות ולחקור את הלא נודע, וגם ממשיכה את שאיפתו של טראמפ להציג את האומה האמריקאית כמתקדמת ביותר מכל מדינות העולם, ואולי, אם תצליח להתבסס על הירח, גם שולטת, בעיניו לפחות, על כדור הארץ.
התרעות פיקוד העורף