לפי ניתוח סקופר, ברשתות החברתיות בארה"ב בולטים כעת שלושה קווי שיח מרכזיים, שכל אחד מהם משקף זווית אחרת של המשבר.
"אמריקה תחילה": הזעם בארה"ב על סיכון חיי החיילים במבצע החילוץ
המגמה הראשונה היא הזעם הישיר על עצם פרסום המידע, שנתפס בעיני גולשים רבים כסיכון ממשי לחיי חיילים אמריקאים. לפי הניתוח, את הקו הזה מובילים בעיקר יוצאי צבא, פעילי ימין וגולשים המזוהים עם תנועת "אמריקה תחילה" - America First. מבחינתם, הדלפת מידע על מבצע חילוץ פעיל אינה מוצגת כהישג עיתונאי או כסקופ, אלא כמעשה חמור שסיכן את חיי הנווט ואת כוחות החילוץ. תחת הקריאה "No Mercy" - "ללא רחמים" - מופיעות ברשת דרישות לחקירה אמריקאית, ואף קריאות לאלץ את סגל לחשוף את מקורותיו. לפי הקו הזה, חיי חיילים אמריקאים קודמים לכל שיקול דיפלומטי או לברית פוליטית, וכל ניסיון להגן על המהלך נתפס כפגיעה ישירה בביטחון הלאומי של ארה"ב.
מבחן האמינות של טראמפ: האם יפעל נגד הדלפה שמקורה בישראל?
המגמה השנייה, לפי סקופר, נוגעת ישירות לנשיא טראמפ עצמו. חלק ניכר מהשיח עוסק באירוניה הפוליטית שנוצרה: טראמפ התחייב "לצוד" את המדליף, אך כעת, כאשר הטענות מופנות לעבר עיתונאי ישראלי, הרשתות מתמלאות בציניות ובשאלות נוקבות. משפיענים, פרשנים פוליטיים וגולשים מן השורה שואלים אם הנשיא אכן יעמוד בדבריו ויפעל נגד גורם הקשור לבעלת ברית קרובה של ארה"ב, או שייסוג בשקט. לפי הניתוח, עבור רבים ברשת מדובר במבחן פומבי לאמינותו של טראמפ ולשאלת ה"סטנדרט הכפול" ביחס לישראל.
תיאוריות קונספירציה: האם הדלפת המבצע הייתה מהלך ישראלי מכוון?
המגמה השלישית, והמטרידה ביותר מבחינת ישראל, היא התרחבות של תיאוריות קונספירציה סביב מניעי ההדלפה. לפי סקופר, יותר ויותר גולשים ומנתחים גיאופוליטיים מצביעים על קרבתו הפוליטית לכאורה של עמית סגל לראש הממשלה בנימין נתניהו, וטוענים שלא מדובר בהדלפה מקרית של גורם בודד, אלא במהלך מכוון של המערכת הישראלית. לפי הטענות הללו, מטרת הפרסום הייתה להסלים את המתיחות האזורית, לסכל אפשרות של הפסקת אש, ולדחוף את ארצות הברית עמוק יותר לתוך העימות מול איראן.
בסקופר מציינים כי פרשת "המדליף הישראלי", כפי שהיא מכונה כעת בחלק מהשיח המקוון בארה"ב, כבר מזמן חרגה מגבולות הביקורת התקשורתית הרגילה. לפי הניתוח, היא הפכה לנקודת חיכוך רגישה ביחסי ארה"ב-ישראל בזירה הדיגיטלית, עם פוטנציאל ממשי לנזק תדמיתי מתמשך.
לפי החברה, בין אם מדובר בסקופ עיתונאי שיצא משליטה ובין אם במשבר גיאו-פוליטי רחב יותר, מבחן התוצאה ברשת כבר ברור: חלקים נרחבים מהציבור האמריקאי תופסים את ההדלפה כחציית קו אדום, כזו שמעמידה את ברית המודיעין בין וושינגטון לירושלים בלב ביקורת ציבורית קשה ונוקבת.