נכון לבוקר יום רביעי (שעון ישראל), ה"אוריון" נמצאת במרחק של כ-195,000 קילומטרים מאיתנו. המהירות שלהם, שעמדה על כ-3,500 קמ"ש ביציאה מהמסלול הלונארי, כבר כמעט הכפילה את עצמה ותגיע לשיא של כ-40,000 קמ"ש ברגע החדירה לאטמוספירה בשבת הקרובה.
הצוות השלים בהצלחה את כל המשימות המדעיות שתוכננו לצד הירח, כולל צילומי רדאר ומיפוי קרינה. כעת, רוב העבודה מוקדשת ל"תחזוקת הבית" - וידוא שכל מערכות החללית מוכנות לטמפרטורה הקיצונית של החזרה (כ-2,760 מעלות צלזיוס) ובדיקה כפולה של מצנחי הבלימה הענקיים שייפתחו בגובה של כשבעה קילומטרים מעל פני הים.
שיאה הוויזואלי של המשימה הגיע ברגעים שבהם חלפה ה"אוריון" מעל הצד הרחוק והמסתורי של הירח, אזור שאינו נראה לעולם מכדור הארץ. באמצעות מצלמות ברזולוציה גבוהה וטכנולוגיית שידור הלייזר החדשנית (O2O), שיגר הצוות גלריה של תמונות עוצרות נשימה שתיעדו את פני השטח הלונאריים המצולקים מגובה של כ-6,400 קילומטרים בלבד.
הרגע המרגש מכולם, שזכה כבר לכינוי "Earthrise 2026", היה התיעוד של כדור הארץ הכחול והקטן שנראה מהמרחק הזה בגודל של כדורסל בלבד כשהוא "זורח" מעל האופק הירחי החשוך. בנוסף, האסטרונאוטים לכדו בעדשותיהם את אפקט "ליקוי הירח" הייחודי מהחלל, כשקרני השמש מסתננות סביב שולי הירח הכהים ויוצרות הילה זוהרת ודרמטית, מראה שהוגדר על ידי מדעני נאס"א לא רק כהישג אמנותי, אלא כנתון מדעי יקר ערך להבנת האטמוספירה הקלושה והקרינה בסביבת הירח.
אחד האתגרים הגדולים ביותר, שבו נאס"א משקיעה מאמץ עילאי בימים אלו, הוא הכנת הצוות לשינוי הפיזיולוגי הקיצוני. לאחר למעלה משבוע בחוסר משקל, הגוף עובר שינויים משמעותיים: הנוזלים נדדו לראש, השרירים התרגלו לא להתאמץ והמערכת הווסטיבולרית (שיווי המשקל) איבדה את הניווט המרחבי שלה.
ברגע החדירה לאטמוספירה בשבת, האסטרונאוטים יחוו עומס של 4G, כלומר הם ירגישו כאילו משקל גופם כבד פי ארבעה. עבור אדם שצף בריק במשך שבוע, מדובר במכה פיזית של ממש. כדי להתמודד עם זה, הצוות מבצע היום "פרוטוקול טעינת נוזלים" (Fluid Loading)- שתיית כמויות גדולות של מים עם מלחים כדי להעלות את נפח הדם, למנוע צניחת לחץ דם חריפה ברגע הנחיתה, ולוודא שהמוח ימשיך לקבל חמצן גם כשהכבידה תמשוך את כל הדם לרגליים. בנוסף, הצוות מגביר היום את עצימות האימונים ברצועות ההתנגדות. המטרה היא "להעיר" את השרירים המייצבים של עמוד השדרה והצוואר, שיצטרכו לספוג את זעזוע הפגיעה במי האוקיינוס השקט.
הלו"ז ליומיים הקרובים צפוף ומתוח:
• יום חמישי: תמרון OTC-4 (התיקון האחרון). הצוות יבצע הפעלה קצרה של המנועים כדי לדייק את זווית החדירה. סטייה של מעלה אחת עלולה לגרום לחללית להישרף או "לקפוץ" חזרה לחלל.
• יום שישי: "יום האריזות". הצוות יאחסן את כל המכשור המדעי, הלפטופים וכלי האוכל בתוך לוקרים מיוחדים כדי למנוע מהם להפוך לקליעים קטלניים בזמן הטלטלות של החדירה.
• שבת בערב (שעון ישראל): הנחיתה הגדולה. הקפסולה תנחת בלב האוקיינוס השקט, שם ימתינו להם כוחות חילוץ של הצי האמריקאי שיחלצו את האסטרונאוטים, שצפויים לחוש סחרחורות עזות וכבדות גופנית בשעות הראשונות על כדור הארץ.
ארטמיס 2 היא הוכחת היכולת הגדולה ביותר של העשור. אם הצוות יצא מהמים בשבת כשהוא בריא והחללית תקינה, הדרך לנחיתה המאוישת הבאה על פני הירח תהיה סלולה ובטוחה. מעריב יביא את אירוע הנחיתה בשידור חי.
התרעות פיקוד העורף