כמו בכל מערכת בחירות, גם במערכת הבחירות הנוכחית, המתרחשת בעיצומו של משבר כלכלי וחברתי ובמהלכה של מגיפת הקורונה, לא מעט רשימות קטנות, שלהן סיכוי קלוש עד אפסי לעבור את אחוז החסימה, בוחרות להשקיע זמן, אנרגיה ומשאבים בהתמודדות. אחת מהן היא רשימת "סדר חדש", שרצה לכנסת זו מערכת הבחירות השנייה במטרה לשנות את שיטת הממשל בישראל, "שכשלה מזמן", כך לדברי עו"ד אביטל אופק, העומד בראש הרשימה.

"אלברט איינשטיין אמר שזה טירוף לעשות שוב ושוב את אותה פעולה ולצפות לתוצאה שונה", אומר עו"ד אופק. "כך הדבר גם בפוליטיקה הישראלית. המשילות כשלה, ומי שמשלם את המחיר הם האזרחים. האנשים שמנהלים בשיטה הנוכחית הם פוליטיקאים, ולא אנשים מקצועיים. לפוליטיקאים יש אינטרסים זרים שבסופו של דבר הולכים נגד הציבור".

הרעיון להקמת המפלגה נבט אצל עו"ד אופק, סא"ל במילואים, לאחר שסיים שירות מילואים בן 56 יום במבצע צוק איתן והבין, לדבריו, ש"טובי הבנים בפלוגה עזבו את הארץ או מתכננים עזיבה". "אנשים אמרו לי שהם לא יכולים לחיות פה יותר ולא כי הם לא רוצים, אלא כי נהיה קשה עד בלתי אפשרי", הוא מספר. "זו הנקודה שבה אמרתי שאני חייב לעשות מעשה כי לא יכול להיות שהילדים שלנו ירדו מהארץ. אני רואה שכולם רצים להוציא דרכונים זרים ותוהה: בשביל מה נלחמנו על המדינה הזו 73 שנה?".

מה האג'נדה שלך?
"אנחנו נחלק את המדינה הזו ל־12 אזורי בחירה שווים בגודלם. בכל אזור בחירה יבחרו עשרה חברי כנסת בצורה אישית, והם אלה שייצגו בפועל את הציבור. ראש הממשלה ייבחר אישית על ידי כל המדינה בבחירות ארציות. מי שיקבל מעל 50% מהקולות בבחירות הוא ראש הממשלה. לא צריך 36 שרים בשביל לנהל את המדינה הזאת. בממשל שאני מציע יהיו 11 שרים מקצועיים שנביא אותם מבחוץ, ולא מקרב מי שנבחר על ידי הציבור".

"ככה היה בקום המדינה, זה לא שהמצאתי פה משהו חדש. כך למעשה אני נפטר מסוגיית הקואליציה, שהיא הגורם הראשי לשאיבת תקציבים מהציבור לטובת אנשים לא רצויים ומטרות לא נכונות. חבר כנסת כיום לא רוצה לשבת בכנסת, אלא להיות חבר קואליציה. הכנסת אמורה לפקח על הממשלה, אבל במצב כיום אין הפרדת רשויות אמיתית, ונדמה שהגבולות בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת היטשטשו".

בבחירות לכנסת ה־22, שנערכו בספטמבר 2019, קיבלה רשימת "סדר חדש" 928 קולות בלבד ולא עברה את אחוז החסימה. אלא שאת עו"ד אופק זה לא מייאש מלהתמודד שנית. "את רואה ברירה אחרת?", הוא שואל. "הפוליטיקאים לא משרתים את הציבור, ואני לא אפסיק עד שאצליח. אני כאן מתוך שליחות. יש הרבה אזרחים במדינה שרוצים לעשות דברים טובים, אבל בעיניי השינוי צריך להתחיל משיטת הממשל שתוקעת את המערכת. גם אם אבחר, אני לא רוצה לשבת ליד שולחן הממשלה, אני רוצה להיות שליח ציבור".

אביטל אופק (צילום: פרטי)אביטל אופק (צילום: פרטי)

לשים מראה

"אנחנו קבוצת אנשי עסקים שעזבו את כל עיסוקיהם והחליטו שהם פועלים למען החברה, ובמיוחד השכבות החלשות", אומר יורם אדרי, יו"ר רשימת "עולם חדש", מפלגה חברתית־ליברלית חדשה שמתמודדת כעת בפעם הראשונה בבחירות, אך פעילותה החברתית בשטח נמשכת זה שנים. "האג'נדה שלנו היא חברתית ומתמקדת בעיקר באוכלוסיות האזרחים הוותיקים, העולים החדשים והעצמאים".

אחרי כמה שנות פעילות מחוץ לפוליטיקה, למה בחרתם לרוץ דווקא במערכת הבחירות הזו?
"הטריגר היה משבר הקורונה. המפלגה שלנו לא נולדה כדי לקושש קולות בטווח הקצר, אלא כדי לבנות את עצמה לטווח הארוך. יש לנו תוכנית ארוכת טווח לביצוע שינויים ורפורמות מבניות בנושאי חינוך, ממשל וחברה. אין ספק שבשיטת הבחירות הנוכחית יתקיימו כל הזמן בחירות, וזה מעגל שלא הולך להסתיים. בחרנו להיכנס לשדה הפוליטי על מנת להשפיע, ואנחנו נשב בכל ממשלה שתממש את האג'נדות החברתיות שלנו. כיום אין כבר ימין, שמאל או מרכז. מספר האזרחים שמוגדרים כיום מתחת לקו העוני, בעקבות המשבר הכלכלי, עומד על שני מיליון. אנחנו חייבים להיאבק בזה".

למה לא לחבור למפלגה גדולה?
"המפלגות הנוכחיות כשלו. אנחנו ממשיכים להיאבק למען העשייה שלנו, וכולנו עזבנו את העסקים שלנו על מנת להתמקד בדבר הזה. אנחנו מפלגה ערכית חברתית שבאה לטווח הארוך כדי להיכנס לכנסת ולהשפיע מתוכה. זה ההישג הראשון שאנחנו מקווים לו: להשפיע למען האזרחים שאנחנו מייצגים אותם ולא פחות חשוב - למנוע בחירות נוספות".

יורם אדרי  (צילום: יוסי מוג'בר)יורם אדרי (צילום: יוסי מוג'בר)

אלי יוסף רץ זו מערכת הבחירות השנייה עם רשימת "הלב היהודי", שבראשה הוא עומד. בפעם הקודמת שהתמודד, בבחירות לכנסת ה־23, קיבלה רשימתו 516 קולות בלבד. אך את ידיו של יוסף, מחנך, פעיל חברתי ולוחם למען זכויות אדם, זה לא מרפה. בעבר נהג להתפרץ לכנסים מדיניים ולהפנות שאלות לנבחרי ציבור. "הייתי פונה אליהם עם השאלה אם אנחנו אור לגויים או מוכרי נשק לרוצחי המונים, ותמיד הייתי מובל החוצה, לעתים גם באלימות", הוא מספר. "את המפלגה הקמתי במטרה להוכיח שלעם הזה יש לב טוב ולב אוהב, ושהיהדות לא איבדה מערכה".

אתה משקיע המון זמן, מרץ וכסף במרוץ כמעט אבוד מראש. מדוע?
"מדינת ישראל נמצאת באחד המשברים הערכיים הגדולים שלה. בגלל שאין לנו ערך לקדושת החיים, אנחנו נמצאים במשבר ערכי גם ברמה המשפחתית וגם ברמה של בתי הספר. אנחנו מאמינים שאיבדנו את ערכי היסוד שלנו. אנחנו נמשיך ונלך למערכות בחירות אינסופיות עד שנשים מול פנינו מראה".

"עם ישראל לא צריך לשאול את השאלה: במי אני בוחר, אלא מי אני ומה הערכים שלי. למרות שהרבה מהפוליטיקאים מסכימים איתי, אין להם אומץ ללכת נגד המערכת. הם פוחדים להביט בסבל שאנחנו שותפים ליצירתו. אנחנו אחראים לתקן. הפעילות שלנו היא עם ראייה לטווח הארוך שנוגעת לעתיד של הילדים שלנו".

אתה מאמין שבסוף תצליחו?
"זה יכול לקחת חודש וזה יכול לקחת 20 שנה. אנחנו נהיה גורם משמעותי בלעורר את העם לאהבת האדם שבו. אין לנו אופציה להיכשל, ברור שהיינו רוצים להצליח עכשיו, ולא בעוד 20 שנה, ונעשה כל מה שאפשר כדי לקצר טווחים, אבל גם אם זה ייקח 20 שנה, עד נשימתי האחרונה אנחנו נמשיך לפעול ולעורר את העם".

אלי יוסף  (צילום: פרטי)אלי יוסף (צילום: פרטי)

בלי מורא

בין הרשימות הקטנות ישנה גם מפלגת צומת הוותיקה, מפלגה ימנית חילונית שהוקמה בשנת 1983 על ידי הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן (רפול). בכנסת ה־13, ב־1992, הגיעה צומת לשיא כוחה עם שמונה מנדטים, ואילו בכנסת ה־15 כבר לא עברה את אחוז החסימה. עו"ד משה גרין, מי שעומד בראש הרשימה כיום, היה שם עוד בימיה הראשונים כפעיל צעיר.

"אחרי שהמפלגה לא עברה את אחוז החסימה בפעם הראשונה, החלטתי שאני פורש מהפוליטיקה ועובר לעסוק בתפקידים ציבוריים", מספר גרין. "תמיד ידעתי שאני לא סובל את השחיתויות, אני מוכן לעשות עסקים רק בדרך הישרה, והדבר שהכי חשוב לי בחיים הוא הנוער. עבורי ילדים ונוער הם השקעה לטווח ארוך, ולכן עסקתי בעשייה מוניציפלית וגם כמובן לא הזנחתי את החלק החקלאי בנשמתי".

 משה גרין (צילום: פרטי) משה גרין (צילום: פרטי)

ב־2003 שב גרין לרשימה כיו"ר שלה. בשנת 2009 קיבל הצעה, כיו"ר הרשימה, לחבור לליכוד, אך סירב. לקראת הבחירות לכנסת ה־21 התמנה ח"כ לשעבר אורן חזן, שלא הגיע למקום ריאלי בפריימריז של הליכוד, לראש הרשימה, אך היא שוב לא עברה את אחוז החסימה. "ראיתי בו בחור צעיר ודומיננטי וחשבתי שהוא יוכל לעזור עם פרובוקציות", מספר גרין. בבחירות לכנסת ה־22 קיבלה הרשימה 14,805 קולות בלבד, ואילו בבחירות לכנסת ה־23 פרשה והביעה תמיכה בליכוד.

לא חבל בתקופה קריטית כזו לבזבז קולות של בוחרים שכנראה ירדו לטמיון?
"בבחירות האלה אנחנו מתמודדים כמפלגת עצמאים וחקלאים כי אין מי שמייצג אותנו. הפוליטיקה היום לא מעניינת, יותר חשוב לדון בחיי היומיום, בנושא המים, בפערי התיווך של התוצרת החקלאית שהם שערורייה. שום מפלגה לא מתעסקת בנושאים האלה".

למה לך להשקיע כל כך הרבה אנרגיה במרוץ כזה פעם אחר פעם?
"אני בן 66, אב לחמישה ילדים וסב לשישה, ולא חסר לי כלום. העתיד שלי נמצא מאחוריי. כל הזמן עומד לי מול העיניים ליצור מנהיגות אחרת בלי פחד ובלי מורא. הוצע לי להיות חבר כנסת במפלגות אחרות, אבל אני לא בטוח ששם מתכוונים למה שהם אומרים".

"את שואלת למה לרוץ שוב ושוב ולא לחבור? בבחירות 1997 רפול ידע שצומת לא עוברת, וליברמן בא אליי וביקש שאתן לרפול מקום 2. רפול שמע את זה, נחרד ואמר: 'תגיד לו נייט'. אז אני מרגיש אותו הדבר. לנו, בני הדור של יום הכיפורים, יש אידיאולוגיה, ואנחנו לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים כשאין פה הנהגה. השינוי מתחיל קודם כל מהאזרחים".