"חזרתי לשר הבריאות ולסגנו ואמרתי, תחייבו בדיקות בשדה למי שנוחת, ומי שלא ירצה, שילך למלונית. הנה, משרד המשפטים מאשר. ומה אומרים לי הפעם במשרד הבריאות? הבדיקות לא יאתרו את רוב החולים, אפשר יהיה לגלות בעזרתן רק 3%. אז אין טעם. ופתחו את השמיים והכניסו לארץ את כל המוטציות שעשו פה חגיגת הדבקה המונית, ורק כשהקטסטרופה כבר השתוללה, הם נזכרו לעשות בדיקות בשדה התעופה. ומה מתברר? שהן מגלות 65% מהחולים ולא 3%. אלו דברים שמשגעים אותי, כי ראיתי את זה בזמן אמת, ישבתי באולפנים, צעקתי, הכל מתועד, אבל אף אחד לא באמת הקשיב".
מלשכת שר הבריאות נמסר בתגובה על הטענות: "חבל שח"כ איילת שקד מטעה את הציבור. לא רק שר הבריאות הבין את הסייגים של משרד המשפטים מחובת בדיקה למגיעים מחו"ל. מעניין שפתאום פקידות משרד המשפטים נאמנה עליה יותר מאנשי המקצוע הטובים ביותר במשרד הבריאות. הרצון לתקוף את הממשלה עולה על האידיאולוגיה שלטענתה הובילה במשרד המשפטים".
"נתניהו עשה הרבה דברים טובים עבור המדינה אבל נכשל כישלון חרוץ בניהול הקורונה", קובעת שקד.
רק שמונה שנים חלפו מאז הפציעה איילת שקד במרחב הפוליטי, ונדמה שהיא הייתה שם מאז ומעולם. בתקופה הקצרה הזו הספיקה לכהן כיו"ר סיעת הבית היהודי, לקדם מערכת משפט שמרנית ולמנות מאות שופטים כשרת משפטים, לפרוש ממפלגת הבית היהודי כדי להקים את הימין החדש, לעמוד בראש תנועת ימינה לפרק זמן קצר, אבל בעיקר להיות החצי השני של היו"ר בנט.
שקד מנומקת, מאורגנת, פועלת מהראש, לא סוטה ימינה ושמאלה, גם אם התוצאה מקימה עליה יריבים מרים. המסרים שלה קולחים, והיא עומדת מאחוריהם גם אם המציאות נראית קצת אחרת. כך למשל עמדותיה מול מצבה המאתגר של המפלגה בסקרים, שאינו מדיר שינה מעיניה. "פרשנים רבים טוענים שהטלפון המשמעותי אחרי הבחירות יהיה בין בנט לסער", היא אומרת בביטחון.
היא נולדה בצפון תל אביב ומתגוררת שם עד היום. האידיאולוגיה הימנית הייתה נחלתה מגיל צעיר, אם כי די נדירה בנוף ילדותה. "אני גרה בסביבה שרובה אנשי שמאל", היא אומרת, "אבל גם כילדה וגם כבוגרת לא הסתרתי את הדעות שלי ומעולם לא הרגשתי שיש למישהו בעיה עם זה לא בבית הספר, לא בצופים, ולא עם השכנים. אני חושבת שסביבה שמחשיבה את עצמה פלורליסטית צריכה לקבל גם דעות אחרות. אז נכון שבקלפי בשכונה שלי אני מקבלת רק כמה עשרות קולות, אבל זה אף פעם לא הפריע לי או הרגיש כמו בעיה חברתית".
היא עבדה כמהנדסת מחשבים וכמנהלת שיווק מוצר בסניף הישראלי של טקסס אינסטרומנטס, עד שב־2006 פנתה לתחום הפוליטי והייתה למנהלת לשכתו של בנימין נתניהו כיו"ר האופוזיציה. שם גם הכירה את בנט. "אני לא מדברת על התקופה שבה הייתי מנהלת לשכתו, כי אני לא חושבת שעוזרים פוליטיים צריכים לדבר על העבודה שלהם", היא חורצת. "הייתי מנהלת לשכתו של נתניהו, אחר כך שרה בכירה בממשלתו, והיום אני במפלגה ששואפת להחליפו. זה לא בריא שאיש אחד עומד בראש השלטון כל כך הרבה שנים".
ב־2008 פרשו שקד ובנט מלשכת נתניהו ושנתיים לאחר מכן הקימו את תנועת ישראל שלי, ששקד עמדה בראשה. בתפקיד זה הובילה את התנועה בראשותה לקמפיין "גל"צ - סכין בגב החיילים" בשל טענתה למיעוט שדרנים שדעותיהם אינן מזוהות עם השמאל בשעות השיא ובדרישה שלא לראיין אנשי חמאס בשעת מלחמה. בהמשך, ובעקבות הפיגוע באיתמר, הפיצה שקד בצעד שנוי במחלוקת, אם כי בהסכמת המשפחה, תמונות קשות לצפייה של הנרצחים בני משפחת פוגל. ביום הזיכרון ארגנה עלייה של אזרחים לקברי חללי צה"ל ניצולי שואה עריריים להוקרת זכרם ואמירת קדיש.
ב־2012 התמודדה שקד לפריימריז של מפלגת הבית היהודי ובבחירות לכנסת ה־19 נבחרה לחברת הכנסת החילונית הראשונה במפלגה. בכנסת זו הייתה, בין השאר, יו"ר השדולה למען יונתן פולארד ויו"ר השדולה לטיפול בבעיית מהגרי העבודה. "כבר אז טענתי שצריך להחזיר אותם לארצם", היא אומרת היום. "בעבר לא היו יחסים מסודרים עם סודן, אבל עכשיו כשיש איתם הסכם שלום, אין סיבה שלא להחזיר את הסודנים למדינת המוצא".
לקראת הבחירות לכנסת ה־20 הגיעה שקד למקום הראשון בפריימריז של הבית היהודי והוצבה במקום השלישי ברשימה (אחרי היו"ר בנט ויו"ר תקומה אורי אריאל). במסגרת המשא ומתן הקואליציוני על הקמת ממשלת ישראל ה־34 קיבלה את תפקיד שרת המשפטים. כהונתה התאפיינה בניסיון למהפכה שיפוטית, בצמצום האקטיביזם, במינוי מספר מופלג של שופטים ושאיפה לרסן את בג"ץ ולהגביל את כוחו. שקד הובילה קו שמרני לא רק בבחירת שופטים ובמאבק ברגולציה, בבירוקרטיה ובמשפטיזציה, אלא גם במלחמה בעבירות מין, בצריכת זנות ובמיגור הפוליגמיה.
עד שפוטרה על ידי נתניהו, עסקה בהסדרת רישום המקרקעין בנגב, תפוח אדמה לוהט שהמדינה זרקה מיד ליד מחשש שהבדואים בדרום יתקוממו. לאחרונה הציגה ימינה תוכנית מפורטת לאכיפת החוק ולהחזרת המשילות בנגב וניכר שהנושא מטריד מאוד את שקד. "בשנים האחרונות הדרום הפך למערב הפרוע", היא אומרת. "זה בא לידי ביטוי בהשתלטות בלתי חוקית על קרקעות, התפרצות לבסיסי צה"ל וגניבת נשקים, פרוטקשן והטרדות מיניות. בחודשים האחרונים אני מסתובבת הרבה בנגב ורואה בעיקר פחד. התקיפה המינית של ילדה בת 10 בביתה, בחדרה, במיטה שלה, כשהמשפחה ישנה בחדרים הסמוכים גרמה להורים רבים בדרום לישון בתוך החדר של הילדים. זה פשוט לא נתפס. זה אובדן טוטאלי של ריבונות הנגב. הצטרפו אלינו פעילים בדרום, ומתברר שחלק מהם מפחדים להזדהות, שלא יפגעו בהם. איפה נשמע כדבר הזה? בא אליי חבר ואמר לי, תפסיקי להתבטא בנושא הדרום, כי בסוף יפגעו גם בך. לאן הגענו שצעירים מהנגב שרוצים לעזור לנו למגר את הסכנה בדרום מפחדים להשתמש בשמותיהם ולי אומרים תורידי ווליום. זה דבר מטורף".
שקד פעלה בתחומים נוספים במשרד המשפטים ובתוכם הפחתת העומס על מערכת בתי המשפט, הקלות רגולטוריות והקמת ועדת ארבל לבחינת גבולות חופש הביטוי. לצד זאת פעלה גם לחיזוק מעמד השרים במינוי יועצים משפטיים ובפוליטיזציה של מינוי בכירים במשרדי הממשלה למורת רוחו של היועץ המשפטי לממשלה. גם בתקופה זו שמרה על מערכת יחסים קרירה עד עניינית עם ראש הממשלה.
"כשפרץ המשבר ונפתלי עוד היה שר הביטחון, הוא כינס קבוצה של אנשי הייטק והביא אותם למשרד הביטחון כדי שינסו למצוא פתרונות טכנולוגיים למיגור המגיפה. אני זוכרת שהוא אמר לי, תקשיבי, חושבים במשרד הביטחון שאני מוזר, כי זה משרד מאוד היררכי ומסודר, והם לא רגילים לזה שפתאום אני מציף את המקום בחבר'ה מהסייבר וההייטק בכפכפים, מכנסיים קצרים וקורקינט חשמלי. נפתלי היה הראשון שהביא את רעיון המלוניות. כבר באפריל הוא חשב מחוץ לקופסה, כי הוא ראה שהפקידות במשרד הבריאות בכלל לא מבינה את גודל האירוע".
היא בת 44, נשואה לאופיר, טייס קרב לשעבר, ואם לשני ילדים. "להיות הורה וחבר כנסת זה לא קל", היא אומרת. "אני מצליחה לג'נגל גם בעזרת בעלי, שכל עול הבית על כתפיו, אבל הילדים משלמים מחיר לא פשוט. הבת שלי בת 12 היום וצריכה אותי יותר. אני משתדלת לתמרן ולהיות עם הילדים, אבל הפוליטיקה גבתה ממני מחיר יקר".
התרעות פיקוד העורף