בלמ''ס הסבירו כי ההבדלים נובעים מכך שהאומדן מתייחס לאוכלוסייה המתגוררת דרך קבע בישראל, בעוד שבפנקס הבוחרים נכללים גם מי שמחזיקים באזרחות ישראלית, אך שוהים בחו''ל תקופה ממושכת וחלקם אף נפטרו בחו''ל והודעה על כך לא נמסרה למדינה. עוד אמרו בלמ''ס כי מאז הבחירות האחרונות שנערכו במרץ 2020, גדל מספר בעלי זכות הבחירה המתגוררים במדינה בכ-102,000 בני אדם, המהווים עלייה של 1.7%.
לפי הנתונים, 78% מבעלי זכות הבחירה הם יהודים, ומספרם נאמד על 4.670 מיליון בני אדם, מתוכם כ-520,000 חרדים. לעומת זאת, 17% מהמצביעים הם ערבים (מוסלמים, נוצרים או דרוזים) ומספרם נאמד בכ-997,000. 5% הנותרים מוגדרים כאחרים - נוצרים לא ערבים ותושבים ללא סיווג דת, כאשר מרביתם עולים ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במרשם האוכלוסין.
עוד עולה מהנתונים כי כ-13% מהמצביעים הם בגילאי 24-18, 29% בגילאי 39-25, 32% בגילאי 59-30 ו-26% הם בגילאי 60 ומעלה. האומדן של הלמ''ס לא כולל את בני ה-18 ומעלה הרשומים במרשם האוכלוסים ואין להם זכות בחירה, מכיוון שאינם מוגדרים אזרחי ישראל, כאשר מדובר בעיקר בערביי מזרח ירושלים ודרוזים המתגוררים ברמת הגולן.
לבסוף, בלמ''ס הסבירו כי גורם נוסף המשפיע על שיעור בעלי זכות הבחירה בקרב קבוצות האוכלוסייה הוא מבנה הגילאים השונה בכל קבוצה. כך למשל, חלקם של הערבים בקרב הבוחרים (17%) קטן מחלקם באוכלוסייה (21%), מכיוון שחלקם של הילדים, חסרי זכות הבחירה,גדול יותר בקרב הערבים מאשר בקבוצות אוכלוסייה אחרות.
התרעות פיקוד העורף