"עבאס אומנם הרים מסך בפוליטיקה הישראלית, אבל זה לא דבר שהתחיל היום, זה התחיל ממש עם הקמת הרשימה המשותפת, כתוצאה משינוי אסטרטגיית הפעולה של המנהיגות הפוליטית הערבית - הליכה הרבה יותר פרגמטית ששמה במרכז את הרעיון של העצמה חברתית", הסביר ד"ר מצא.
"עבאס לקח את הפרגמטיות הזאת והפך אותה לאידאולוגיה מוכרזת ומוצהרת. הוא אומר שכבר לא צריכים להסתתר מאחורי הדואליות של הרשימה המשותפת שמצד אחד משתפת פעולה עם נתניהו ומצד שני היה לה את המימד הלאומי הפלסטיני. עבאס רוצה לקדם רק את הכאן ועכשיו של הדברים שבוערים ומציקים למגזר הערבי".
הוא הסביר כי "אנחנו נמצאים בתוך עידן שמה שמאפיין אותו זה מותה של האידאולוגיה ורואים את זה גם ביחסים שבין ישראל למדינות המפרץ וגם בהסכמי אברהם, שכולם מבוססים על הרעיון של להעדיף את התועלת והריאליזם. הסיפור פה הוא אידיאולוגיה מול תכליתיות וריאליזם פוליטי - זה המודל שישראל מבססת כבר עשור שלם את היחסים שלה עם מדינות המפרץ. זה שיתוף פעולה תוך כדי קונפליקט".
"למעשה מה שקיבלנו עם עבאס זו חשיפה לתהליך מתמשך כבר שקורה בשנים האחרונות מתחת לרדאר ואנחנו מגלים אותו רק עכשיו. אני חושב שאנחנו נמצאים בתוך הקשר אחר - הקשר גלובלי בו הפרגמטיזם תופס את מקומה של האידיאולוגיה. לכן מנסור עבאס לא מדבר במושגים של האחים המוסלמים או במושגים של חוק הלאום. הוא מדבר במושגים של מיגור הפשיעה, שהם מושגים הרבה יותר פרגמטיים".