"כשאתה יו"ר ההסתדרות, אתה מנהיג העובדים הבלתי מעורער ואחד האנשים הכי עוצמתיים במשק, אבל אני עזבתי את התפקיד והגעתי לכנסת בצו 8, כי כיו"ר ההסתדרות אי אפשר להשפיע על הקורונה ועל הכלכלה והחברה. באתי מתוך דחיפות, כי ראיתי שהדמוקרטיה הישראלית שברירית והבאתי לתפקיד את הידע לגשר, לפתור בעיות ולייצר הסכמות בין ציבורים".
המשבר האחרון בקריירה של ניסנקורן הסתיים בפרישה ממפלגת הישראלים. עשרה ימים לאחר מכן, שר המשפטים לשעבר כבר מתכנן את היעד הבא. ולא, אין לו שום כוונה לשבת בבית ולסרוג. "אני אדם עסוק שאף פעם לא לוקח זמן לעצמו", הוא מחייך. "כבר עכשיו אני באמצע דברים חדשים, חוזר לפרקטיקה הפרטית כעורך דין ומגשר, בודק דרכים להמשיך לתרום למדינה, ובגלל שיש לי ילד בוגר בעל מוגבלויות, אני גם מאוד עסוק בתכנון העתיד שלו".
כשמנסים להזכיר לניסנקורן את תדמית הפקיד מוועדי העובדים, מתרחשים שני דברים במקביל: קודם כל הוא נעלב עד עמקי נשמתו, אחר כך הוא מתקומם על הדימוי. די בצדק, כי בתקופת כהונתו בכנסת, הצליח ניסנקורן להוכיח דנ"א לוחמני יותר מכל מה שהציג בשנות כהונתו בהסתדרות. הפוליטיקה הוציאה ממנו איזה שד, חשפה עמוד שדרה קשוח. שר המשפטים בממשלת נתניהו־גנץ היה אחד הלעומתיים ביותר ליוזמות הליכוד ובין היחידים מכחול לבן שייצגו את מצע המפלגה.
אלא שההזדמנות הייתה קצרה. הממשלה התפרקה, וניסנקורן, אלוף ישראל לשעבר בריצות קצרות, למד על בשרו שריצה למרחקים קצרים בפוליטיקה לא תמיד נגמרת ברוח ספורטיבית. "אני 11 שנים בעשייה ציבורית, ותמיד זה היה מרתון", הוא מעיד על עצמו "להיות ספורטאי מקצועי לריצות ארוכות או קצרות זו עבודה מפרכת. זה לבוא פעמיים ביום למרכז הספורט להתאמן, לבנות את עצמך. הריצה זה רק המעטפת. העבודה הקשה היא האירוע עצמו".
המעטפת של ניסנקורן הבטיחה רבות. יו"ר ההסתדרות שקידם רפורמות בחברת החשמל, בנמל חיפה ובתע"ש הגיע למפלגת כחול לבן היישר אל המקום השלישי. כשהמפלגה חברה ליש עתיד, גלש אל המקום החמישי ומשם הפך לאדריכל החבירה לממשלת נתניהו. כמה אירוני שהוא היה זה שבסופו של דבר הביא לפירוקה.
"מנעתי פוליטיזציה של תפקידים. בתקופה שנכנסתי היה כאוס מטורף במשרד המשפטים. עומד שר המשפטים ואומר שיש פרקליטות בתוך פרקליטות, זה נורמלי? זה לא קיים בשום מדינה בעולם. נורמלי שראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום יתקוף את היועץ המשפטי לממשלה והבן שלו יגיד שהוא כמעט כמו האיום האיראני? בשום מדינה בעולם זה לא קיים. היה צריך לעמוד על המשמר יום־יום, ואני הייתי שם כדי להגן על מערכת המשפט והדמוקרטיה".
הסדקים הראשונים במערכת היחסים בין גנץ לניסנקורן החלו להיווצר מוקדם מהצפוי. גנץ התנהל בהססנות, באמון מופרז. ניסנקורן היה חשדן ולוחמני, זיווג שמטבע הדברים מניב חיכוכים. בדיעבד יתברר שניסנקורן חשד שגנץ מקדם מאחורי גבו מהלך לחבירה עם נפתלי בנט וימינה. בכחול לבן טענו מאידך שניסנקורן שקל לעזוב את המפלגה עוד לפני פיזור הכנסת.
"כשהצטרפתי לבני גנץ, מפלגת כחול לבן הייתה מורכבת ממגוון רב של דעות", מבאר ניסנקורן. "עם הזמן המפלגה הפסיקה לייצג את הניו לייבור שחלמנו עליו. כשהדברים הקצינו, קיבלתי פניות לפצל את המפלגה ולקחת את הכספים הפוליטיים, כ־10 מיליון שקל, לקראת בחירות במקום אחר. אבל אני לא הסכמתי לפצל את המפלגה למרות שיכולתי לעשות את זה".
בחודשים האחרונים שמרו גנץ וניסנקורן את המתח בבטן. נקודת הרתיחה הייתה כשלניסנקורן נודע שגנץ סיכם עם נתניהו, בסיוע המתווך חיים רמון, על פגיעה בסמכויותיו כשר המשפטים. המעורבים בפרשה סיפרו שגנץ הסכים לתביעת נתניהו להשיג רוב של שמונה מבין תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים לאישור מועמד למשרת שופט העליון. משמעות מהלך כזה היא שמירי רגב או אוסנת מארק - נציגות הליכוד בוועדה, יוכלו להטיל וטו על המועמדים. הסיכום גם כלל נכונות לבצע מעל ראשו של ניסנקורן מינויים לתפקידים כמו פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.
"היה לי משבר אמון עם בני גנץ", אומר ניסנקורן ביובש. "התקיים מפגש עם חיים רמון שביוזמתו לקחו את כל הנושאים שנאבקתי עליהם מהיום הראשון שלי כשר משפטים וזזו איתם 180 מעלות. אני בא לישיבה עם שר משפטים לשעבר שעמדותיו בנושאים משפטיים הפוכות לגמרי משלי, ומתברר שדנים מחדש בוועדה למינוי בכירים, בדגש על תפקידים משפטיים בכירים כולל היועץ המשפטי והמשנה, ומקיימים דיון מחודש בזהות פרקליט המדינה העתידי. לא הייתי מוכן להסכים לזה. עצרתי את הכל, כי ראיתי את האירוע הזה כמשבר מאוד חמור. לא יכולתי להמשיך להיות בכחול לבן אחרי דבר כזה".
האיש שעם כניסתו לממשלה הבטיח הגנה באגרוף ברזל על מערכת המשפט, מגן על עצמו בראיון הסיכום באותה הנימה ובאותה הרוח. הוא זהיר בדבריו באופן קיצוני, שקול ומודד מילים, לא רוצה לתקוף, לא רוצה לפגוע. החיים ארוכים, העתיד עוד עלול להפתיע ולא אחד כמוהו יסגור חשבונות בפזיזות וישאיר אחריו אדמה חרוכה.
דווקא על משרד המשפטים חשוב לו לדבר מדם לבו. "שבועיים אחרי שנכנסתי לתפקיד, עשיתי סיור בבניין והלכתי לבקר באופן אישי את כל העובדים", הוא מספר. "זה לקח כמה שעות, כי הבניין גדול ועברתי אותו מלמעלה למטה, מהיועץ המשפטי לממשלה, המשנה והפרקליטות הבכירה ועד עובדי המינהל, המתמחים, הספרייה ועוזרות המשק. השתדלתי לעבור אחד אחד, להציג את עצמי, לשאול כל אדם לשמו ולתחושותיו. ואז מישהי שם אמרה לי, אתה יודע מי היה השר האחרון שבא לראות אותנו באמת? טומי לפיד".
הוא בן 54, נשוי לאנדריאה, רופאה נוירולוגית, ואב לאורי, סטודנט למחשבים ופסיכולוגיה, ולרון, בן 20, המתמודד עם נכות ומוגבלויות מורכבות, עובדה שדחפה את ניסנקורן לעסוק בזכויות אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות ובכנסת. "גילינו את המחלה כשרון היה בן כמה חודשים", הוא נזכר. "היה לו ריצוד בעיניים ובגלל שאשתי נוירולוגית ילדים היא זיהתה את הסימנים להתקף אפילפטי. עשינו בדיקה גנטית וגילינו את התפתחות המחלה".
ההתמודדות לא הייתה פשוטה. "זה מאוד קשה, אבל ברמת המשפחה זה גם מאוד מלכד", אומר ניסנקורן. "רון בבית, אנדריאה היא בעיקר הרופאה והמטפלת, ואני בעיקר רוצה בטובתו. אני חושב שהטיפול ברון עשה אותי אדם יותר מכיל חולשות ויותר רגיש לאנשים. המערכת בישראל נותנת מענה מסודר לילדים עם מוגבלות עד גיל 21, ומשם הפתרונות פחות מסודרים. צריך לייצר מצב שהורים לאנשים עם מוגבלות יידעו לשרטט את עתידם בצורה ברורה גם בגיל הבוגר".
למגרש הפוליטי הוא לא מתכוון לחזור בקרוב, אבל בכוונתו להמשיך לפעול למען אוכלוסיות חלשות ואנשים עם מוגבלויות, לצד פרקטיקה פרטית בתחומי גישור, בוררויות וייעוץ.
מהליכוד נמסר בתגובה: "אבי ניסנקורן, שעדיין לא הסביר לציבור על מה ולמה סגרו במחשכים את התיק נגדו רגע לפני שמונה לשר המשפטים, מספר שקרים כדי לקבל תשומת לב מלטפת מהתקשורת. חבל. גם ניסנקורן יודע שהשאלה בבחירות היא מי ינהיג את ישראל מול הקורונה, הכלכלה, הביטחון ואיראן - ראש הממשלה נתניהו או לפיד".
ח"כ אוסנת מארק מסרה בתגובה: "אבי ניסקורן נכנס לממשלה במטרה אחת - להפיל את שלטון נתניהו. בדרך הוא ריסק את מעט האמון שעוד נותר לציבור במערכת המשפט. ניסנקורן התעקש להגן באופן עיוור על הקלקולים והעיוותים שמייצרת מערכת המשפט אשר מרוקנים מתוכן את עקרון הפרדת הרשויות ומוחקים את זהות הריבון במדינת ישראל. מגוחך לשמוע ביקורת על שיקולים פוליטיים בהתנהלות הוועדה ממי שניהל אותה בדורסנות חסרת תקדים ונהג בה כבשלו תוך שהוא רוקם דילים פוליטיים למינויי שופטים בשיטת 'שמור לי ואשמור לך'".
"ניסנקורן התבלבל כשחשב שאת משרד המשפטים הוא יכול לנהל כמו את ההסתדרות. אני מאמינה לו שלא הטרדתי אותו, אלא אתגרתי את הדיקטטורה שלו. אני מברכת על כך שניסנקורן הבין שלסחורה שלו אין ביקוש בציבור וקיבל החלטה מושכלת לפרוש מהחיים הציבוריים. אני מבטיחה להמשיך לשרת נאמנה את הציבור ששלח אותי לכנסת ולהביא לידי ביטוי את הערכים והעקרונות בשמם נבחרתי בכל מסגרת ובכל תפקיד שאבצע".
מכחול לבן נמסר: "בזכות גנץ וכחול לבן נמנעה פגיעה אנושה בשלטון החוק ובדמוקרטיה. גנץ ימשיך להוביל מאבק בלתי מתפשר בכל מי שמנסה להחריב את הדמוקרטיה למען אזרחי ישראל. אבי בשליחות כחול לבן עשה עבודה טובה - אך בלי גנץ משפטו של ביבי לא היה נפתח והוא היה משיג חסינות, וגם אבי יודע זאת. אנחנו מאחלים לו בהצלחה בהמשך דרכו".