"אלברט איינשטיין אמר שזה טירוף לעשות שוב ושוב את אותה פעולה ולצפות לתוצאה שונה", אומר עו"ד אופק. "כך הדבר גם בפוליטיקה הישראלית. המשילות כשלה, ומי שמשלם את המחיר הם האזרחים. האנשים שמנהלים בשיטה הנוכחית הם פוליטיקאים, ולא אנשים מקצועיים. לפוליטיקאים יש אינטרסים זרים שבסופו של דבר הולכים נגד הציבור".
הרעיון להקמת המפלגה נבט אצל עו"ד אופק, סא"ל במילואים, לאחר שסיים שירות מילואים בן 56 יום במבצע צוק איתן והבין, לדבריו, ש"טובי הבנים בפלוגה עזבו את הארץ או מתכננים עזיבה". "אנשים אמרו לי שהם לא יכולים לחיות פה יותר ולא כי הם לא רוצים, אלא כי נהיה קשה עד בלתי אפשרי", הוא מספר. "זו הנקודה שבה אמרתי שאני חייב לעשות מעשה כי לא יכול להיות שהילדים שלנו ירדו מהארץ. אני רואה שכולם רצים להוציא דרכונים זרים ותוהה: בשביל מה נלחמנו על המדינה הזו 73 שנה?".
"ככה היה בקום המדינה, זה לא שהמצאתי פה משהו חדש. כך למעשה אני נפטר מסוגיית הקואליציה, שהיא הגורם הראשי לשאיבת תקציבים מהציבור לטובת אנשים לא רצויים ומטרות לא נכונות. חבר כנסת כיום לא רוצה לשבת בכנסת, אלא להיות חבר קואליציה. הכנסת אמורה לפקח על הממשלה, אבל במצב כיום אין הפרדת רשויות אמיתית, ונדמה שהגבולות בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת היטשטשו".
בבחירות לכנסת ה־22, שנערכו בספטמבר 2019, קיבלה רשימת "סדר חדש" 928 קולות בלבד ולא עברה את אחוז החסימה. אלא שאת עו"ד אופק זה לא מייאש מלהתמודד שנית. "את רואה ברירה אחרת?", הוא שואל. "הפוליטיקאים לא משרתים את הציבור, ואני לא אפסיק עד שאצליח. אני כאן מתוך שליחות. יש הרבה אזרחים במדינה שרוצים לעשות דברים טובים, אבל בעיניי השינוי צריך להתחיל משיטת הממשל שתוקעת את המערכת. גם אם אבחר, אני לא רוצה לשבת ליד שולחן הממשלה, אני רוצה להיות שליח ציבור".
לשים מראה
"אנחנו קבוצת אנשי עסקים שעזבו את כל עיסוקיהם והחליטו שהם פועלים למען החברה, ובמיוחד השכבות החלשות", אומר יורם אדרי, יו"ר רשימת "עולם חדש", מפלגה חברתית־ליברלית חדשה שמתמודדת כעת בפעם הראשונה בבחירות, אך פעילותה החברתית בשטח נמשכת זה שנים. "האג'נדה שלנו היא חברתית ומתמקדת בעיקר באוכלוסיות האזרחים הוותיקים, העולים החדשים והעצמאים".
אלי יוסף רץ זו מערכת הבחירות השנייה עם רשימת "הלב היהודי", שבראשה הוא עומד. בפעם הקודמת שהתמודד, בבחירות לכנסת ה־23, קיבלה רשימתו 516 קולות בלבד. אך את ידיו של יוסף, מחנך, פעיל חברתי ולוחם למען זכויות אדם, זה לא מרפה. בעבר נהג להתפרץ לכנסים מדיניים ולהפנות שאלות לנבחרי ציבור. "הייתי פונה אליהם עם השאלה אם אנחנו אור לגויים או מוכרי נשק לרוצחי המונים, ותמיד הייתי מובל החוצה, לעתים גם באלימות", הוא מספר. "את המפלגה הקמתי במטרה להוכיח שלעם הזה יש לב טוב ולב אוהב, ושהיהדות לא איבדה מערכה".
"עם ישראל לא צריך לשאול את השאלה: במי אני בוחר, אלא מי אני ומה הערכים שלי. למרות שהרבה מהפוליטיקאים מסכימים איתי, אין להם אומץ ללכת נגד המערכת. הם פוחדים להביט בסבל שאנחנו שותפים ליצירתו. אנחנו אחראים לתקן. הפעילות שלנו היא עם ראייה לטווח הארוך שנוגעת לעתיד של הילדים שלנו".
בלי מורא
בין הרשימות הקטנות ישנה גם מפלגת צומת הוותיקה, מפלגה ימנית חילונית שהוקמה בשנת 1983 על ידי הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן (רפול). בכנסת ה־13, ב־1992, הגיעה צומת לשיא כוחה עם שמונה מנדטים, ואילו בכנסת ה־15 כבר לא עברה את אחוז החסימה. עו"ד משה גרין, מי שעומד בראש הרשימה כיום, היה שם עוד בימיה הראשונים כפעיל צעיר.
"אחרי שהמפלגה לא עברה את אחוז החסימה בפעם הראשונה, החלטתי שאני פורש מהפוליטיקה ועובר לעסוק בתפקידים ציבוריים", מספר גרין. "תמיד ידעתי שאני לא סובל את השחיתויות, אני מוכן לעשות עסקים רק בדרך הישרה, והדבר שהכי חשוב לי בחיים הוא הנוער. עבורי ילדים ונוער הם השקעה לטווח ארוך, ולכן עסקתי בעשייה מוניציפלית וגם כמובן לא הזנחתי את החלק החקלאי בנשמתי".
ב־2003 שב גרין לרשימה כיו"ר שלה. בשנת 2009 קיבל הצעה, כיו"ר הרשימה, לחבור לליכוד, אך סירב. לקראת הבחירות לכנסת ה־21 התמנה ח"כ לשעבר אורן חזן, שלא הגיע למקום ריאלי בפריימריז של הליכוד, לראש הרשימה, אך היא שוב לא עברה את אחוז החסימה. "ראיתי בו בחור צעיר ודומיננטי וחשבתי שהוא יוכל לעזור עם פרובוקציות", מספר גרין. בבחירות לכנסת ה־22 קיבלה הרשימה 14,805 קולות בלבד, ואילו בבחירות לכנסת ה־23 פרשה והביעה תמיכה בליכוד.
"את שואלת למה לרוץ שוב ושוב ולא לחבור? בבחירות 1997 רפול ידע שצומת לא עוברת, וליברמן בא אליי וביקש שאתן לרפול מקום 2. רפול שמע את זה, נחרד ואמר: 'תגיד לו נייט'. אז אני מרגיש אותו הדבר. לנו, בני הדור של יום הכיפורים, יש אידיאולוגיה, ואנחנו לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים כשאין פה הנהגה. השינוי מתחיל קודם כל מהאזרחים".
התרעות פיקוד העורף