ברץ המשיך למתוח ביקורת על בנט, וטען כי המהלך האחרון שלו הוא בגד "הקמת ממשלה נוראית" כדבריו. "בסוף, הוא הבטיח למצב את עצמו גם באיזשהו דימוי ציבורי כמישהו שכן מייצג את המגזר - והנה היום, כאשר לאור מה שהוא עשה הוא לא היה עובר את אחוז החסימה, הוא הולך להקים ממשלה שתהיה נוראית. לא רק למגזר, אלא גם לכל הגוש האמוני המסורתי, החרדים - ואפילו רוב הדתיים־לאומיים. הממשלה הזאת היא ממשלה שמדירה לחלוטין, למעט ה־3 מנדטים של בנט, את כל הגוש האמוני. היא מדירה כמעט חצי מהעם היהודי במדינת ישראל".
ד"ר ברץ הוסיף לטעון כי המשא ומתן הקואליציוני המתקיים בים אלה מוכיח עד כמה קיימת נכונות מצידו של נפתלי בנט להיות מיעוט בתוך ממשלת שמאל. "מפלגות השמאל מראה שההבטחות שניתנו למפלגות ימין כדי להיות מיעוט בממשלת שמאל - אלה דרישות מאוד גדולות. הבעיה שלהם - של בנט ולפיד - היא שבימין יש המון לחץ על בנט ואנשיו והלחץ הזה מחלחל. אנחנו רואים שהוא גדל, אנחנו יודעים שהם בלחץ ולא יודעים כבר את נפשם מרוב מצוקה ולכן הם צריכים לסגור מהר".
לשיטתו של ד"ר ברץ, לאור הלחץ על בנט ולפיד והרצון לסגור עסקה במהירות, הדילמה של המשא ומתן נמצאת כולה בצד שמאל. "הבעיה שלהם כרגע היא שבעצם הם לא מציעים לשמאל כמעט שום דבר משמעותי - בטח לא משהו שהשמאל חלם עליו".
כשדוד ורטהיים, ששידר לצד אראל סג"ל, שאל על הרכב הקואליציה המתגבשת, סירב ד"ר ברץ לקבל את הטענה כי גנץ ולפיד הם אנשי מרכז ולא שמאל. "אני, אולי בניגוד לך, לא מסתכל על התוויות שנותנים להם בתקשורת. אני מסתכל על העמדות שלהם. העמדות של לפיד ביחס להתנחלויות לאורך ההיסטוריה הפוליטית שלו, למשל, הן לחלוטין עמדות שמאל. 'הכסף בין יצהר לאיתמר', 'נעשה ועידת מזרח תיכון', 'צריך למסור לא מעט התנחלויות כדי לעשות שלום עם הפלסטינים', קשה לי לקרוא לעמדות האלה עמדות ימין. לכן, ההיסטוריה האידאולוגית של לפיד שמה אותו בהחלט בצד שמאל, וגם גנץ שייך יותר למחנה השמאל מאשר לימין".