“הגוף שלי קפא, הכל חטף, הכל זז", היא נזכרת. “בבית החולים הרופא אמר לי, אני נותן לך ואליום כי הגוף שלך בשוק, ואת חייבת להיכנס למיטה ולא לצאת ממנה לפחות 24 שעות. התלבטתי לרגע, כמעט אמרתי ‘כן, בסדר', ואז נפתלי שלח לי הודעה שתוך שעה אנחנו הולכים לפיזור הכנסת".
היא צעירה ממוצא רוסי, לא דתייה ולא מתנחלת, וגם בלונדינית. מהרגע הראשון שבו ראש מפלגת ימינה זיהה בוויינשטיין את הניצוץ, הכישרון והפרגמטיות, הלוק שלה והמוצא שיחקו לידיים של בצלאל סמוטריץ'. “המינוי שלי היה מאוד שנוי במחלוקת", היא אומרת בגילוי לב. “נדרש הרבה מאוד אומץ למנות דוברת רוסית, מסורתית, בלונדינית, לנהל מפלגה של ציבור ציוני דתי. הם לא ידעו איך לאכול אותי כשהייתי ברשימת המועמדים לחברי הכנסת של ימינה, אז כמנכ"לית? היה רחש בחש מאוד חזק של מה הקשר, מאיפה היא באה עכשיו, מה היא קשורה".
הקש ששבר את גב הגמל מבחינתי היה כשעזרתי לחברה, דווקא תומכת נתניהו, להגיע לכנסת כדי לחזק את חוק העובדים הזרים בסיעוד ששקד קידמה. החברה העלתה תמונה בפייסבוק של שתינו מהכנסת, ואחת התגובות של מישהי עם כיסוי ראש בתמונת הפרופיל הייתה, ‘הבוגדת הזאת, יימח שמה וזכרה'. אז כתבתי, את אמורה להבין שמשמעות הקללה ‘יימח שמה וזכרה' היא שהילדים שלי ימותו, אז אני מעלה פה את התמונה של הילדים שלי מחופשים וחוגגים את חג הפורים בדיוק כמו הילדים שלך, אבל את איחלת להם למות רק כי את לא מסכימה עם הדעות שלי".
בדרך סיפרתי לה על התסכול שלי, שלמרות שאני יהודייה דורות אחורה וגדלתי בבית מאוד קרוב ליהדות, לא רואים אותי ככזו, ובעיני רבים אני קודם כל רוסייה. אמרתי לסילמן שהעובדה שיש כאלה גדרות על הגיור, יוצרת סיטואציה שהדוד שלי יוצא עם לא יהודייה, וזה מאוד עצוב לי ואני מפחדת על הבן שלי. אז סילמן התפללה איתי במערת המכפלה שיהיה בישראל גיור לפי הרב קוק כדי שהילדים שלי לא יהיו מופקרים לגורלם. זמן קצר אחר כך התכנסה הוועדה בימינה להפריש את עמיחי שיקלי.
עידית נכנסה, הבאתי לה חיבוק גדול, התיישבתי מאחוריה, ופתאום אני שומעת אותה תוקפת את מתן כהנא, שמנסה באומץ לקדם את חוק הגיור, וצועקת עליו שהחוק שלו יעשה נזק לעם ישראל, שלא יעשה שקר בנפשו ועוד ססמאות. אני זוכרת שלא הבנתי מה קורה פה. הרי סילמן האמינה בחוק של כהנא בדיוק כמוני. אמרתי לעצמי, ‘רגע, רגע, כל מה שקרה במערת המכפלה היה הצגה אחת גדולה?'. מבחינתי היא בגדה בי ובציבור שאני מייצגת. ובאיזו קלות, ובשביל מה? בשביל שריון וכיסא".
זה השואו טיים שלהם, הם דופקים נאומים וסלוגנים שלא קשורים לכלום, בטח לא לנושא שלשמו הוועדה התכנסה, וכשנשארות כמה דקות לשמוע את המומחים, יו"ר הוועדה מזרז אותם, הוועדה מסתיימת וחברי הכנסת מצביעים לפי הדיל שסגרו מראש. פשוט ככה. זה היה מרתיח אותי בכל פעם מחדש, כי הבנתי שהפוליטיקאים לא מבינים את הציבור ומנותקים מהצרכים שלו. מבחינתם הכנסת והוועדות זו תוכנית 'האח הגדול'".
אבל היא הייתה, ועוד איך. חלק אינטגרלי ובכיר בשמיכת הטלאים, שלמרבה הפלא הצליחה לחמם לפחות לפרק זמן. בגילה הצעיר (35) ניהלה ויינשטיין סיעה שהייתה מורכבת משלוש מפלגות: השולמנים שייצגו את העצמאים ואנשי העסקים, הבית היהודי הציונית הוותיקה והימין החדש החילונית, שלא מזדהה עם נתניהו. “השולמנים עזבו, כי לא הבאנו את פתרון התכלס", מאפיינת ויינשטיין. “הבית היהודי נשארה באופן מפתיע למרות ההליכה לממשלה, והימין החדש, ששיקלי נבחר במיוחד כדי להביא אותה ולא עשה כלום בנידון, גם עזבה".
איילת הלכה לרב דרוקמן כדי שישכנע את סמוטריץ' לשבת בממשלה שבה רע"ם תומכת מבחוץ, מה שביבי רצה לעשות. שקד גם ניסתה לשכנע אנשים אצל גדעון, גם נפתלי, כולם ניסו לעשות הכל כדי שלא ללכת על האופציה של ממשלת השינוי. אבל לא הייתה אופציה אחרת. ואז התחיל מבצע שומר החומות, ואני מדברת עם נפתלי ואומרת לו, אל תוותר על הממשלה, והוא אמר, תראי, לוד בוערת, עכו בוערת, אני לא יכול, אין היתכנות.
ויצא בהודעה שהוא יורד מהשותפות בממשלת האחדות. אנשים אומרים שזו הייתה הצגה, אבל זו הייתה הצהרה כנה לחלוטין. וזה שבר אותי, כי אני ואביר קארה נורא ניסינו לשכנע אותו לא לוותר. ואז היה הברדק של המשטרה שלא תפקדה, והייתה עוד פגישה, ואמרתי בה, מה מועילים לנו ממשלה ימנית וצבא שמתנהל טוב, אם כל מה שקורה בתוך הארץ ממש לא טוב? הרי את השלום הכי מתפשר עושות ממשלות ימניות ואת המלחמות הכי מפוארות עושות ממשלות השמאל".
“סובייקטיבית אני לא אומרת שאין מצביעים שהתרוצצו פיזית ביחד איתי ביום הבחירות שכועסים עליי מאוד. היו ביניהם גם נציגים של משפחות שכולות, ואני מבינה אותם לגמרי. היו שהאמינו שלא נשב עם רע"ם ועם האחים המוסלמים והם כועסים. אבל אובייקטיבית, אני לא מרגישה שהייתה לנו אופציה אחרת. ומועד בחירות חמישיות לא היה מביא לתוצאה שונה".
זה לא סיפור יפה, זו הייתה האמת. ושיקלי יושב עם הראש למטה. כל אחד אומר את דברו לפי הסדר, ושיקלי אומר, תעברו הלאה. איילת אומרת, חבר'ה, בדקתי בכל מקום, אין אופציה אחרת, ושיקלי לא עונה. אז נפתלי נתן אגרוף על השולחן ואמר, מי שמספיק אמיץ למהלך שיבוא עכשיו ומי שלא, שיהיה הוגן ויתפטר. ואני זוכרת את שיקלי, יושב ככה, לא מישיר מבט ולא מתפטר. יצאנו ואמרנו, הוא הולך להיות הבעיה. ואז הוא הוציא מכתב מתחמק שלא הבהיר אם הוא מתנגד או מסכים, ולמחרת הודיע שיצביע נגד הקמת ממשלה עם מפלגות השמאל".
נפתלי נותן אמון. היינו צוחקים על זה שלמי שמגיע מעולם העסקים אין שום סיכוי להבין את העולם הפוליטי, כי בעולם הפוליטי אין לוגיקה. שיקלי היה עציץ לכל אורך השנה. לא השקיע יותר מדי זמן בקידום נושאים, לא הביא חקיקה משמעותית. הוא היה כלום ושום דבר והצביע נגד חוקים שהיו באופן מובהק לטובת המדינה כמו חוק האזרחות. איילת ישבה איתו שעות ושמעה ממנו שיצביע בעד החוק או שיימנע. עוד חבר כנסת דיבר איתו כל הלילה וגם הוא אמר ששיקלי הבטיח שיצביע או יימנע. אבל בבוקר שיקלי הצביע נגד.
איך אדם ציוני מהימין מצביע נגד חוק האזרחות? שיקלי היה אכזבה גדולה, כי גם אם הוא רצה לקדם את האינטרס האישי על חשבון טובת הציבור, לפחות שיעשה עבודה פרלמנטרית משמעותית תמורת 40 ומשהו אלף שקל פלוס לשכה פלוס שני עוזרים, ריבונו של עולם שמשלמים לך מכספי הציבור. וזה אדם שמכנה את עצמו איש חינוך".
לציבור מגיע שישמרו טינה וידאגו שפוליטיקאים רעים שבאים מתוך אופורטוניזם לכנסת, לא יחזרו אליה. בנט היה ראש ממשלה טוב, אבל טעה בחישובים הפוליטיים. הוא לקח לרשימה טעויות פוליטיות. הוא לקח ללשכה טעויות פוליטיות. הייטק זה לא אטמוספירה של עסקנות".
עד שהפכה מועמדת ימינה לכנסת, עמדה ויינשטיין בראש רשת מכוני הכושר “לזוז", שהפכה עם פרוץ הקורונה לסמל מאבק העצמאים בממשלה. אבל לא תמיד היא גלגלה מחזור כספים בן עשרות מיליונים. היא עלתה עם אמה מהקווקז לחולון וגדלה בשכונת עוני ופשע. “הייתי רעבה", היא מספרת. “רעב אמיתי, לא פספוס חד־פעמי של ארוחת צהריים. אמא הייתה חד־ הורית שנאלצה לנקות בתים כדי לשרוד, ואני הצטרפתי אליה, כי לא היה איפה להשאיר אותי.
ראיתי יחס מזלזל ומשפיל כלפיה. היו אומרים לה, תנקי את החלונות מבחוץ, והיא מתכופפת, כמעט נופלת החוצה, ואני תופסת לה את הרגל שלא תיפול. היה ניצול כל כך ציני של העלייה הרוסית המוחלשת". כשגדלה, סיפרה שהרעב הזה היה הקטליזטור להצליח. בסגר הראשון של הקורונה כבר היו בבעלותה שישה סניפים ביחד עם בעלה וגיסה: “עברנו את הסגר בכיף, לא היו הכנסות, אבל הרשת רווחית, אז זו הייתה ממש מכה קלה בכנף.
נהנינו בבית, עבדתי עם מאמנת אישית, ופתאום היא אומרת, יש שמועות על סגר שני ואני כבר חודש וחצי רעבה, כי אני עצמאית ואין לי כסף להאכיל את הילדים שלי. זה החזיר אותי בבת אחת לילדות שלי. אמרתי, איך הפכתי לכל כך מנותקת? הרי הייתי שם לפני 30 שנה. נכנסתי לאוטו, קראתי לידיד שלי ויחד פרצנו לוועדת הכנסת, בכיתי וצעקתי על יפעת שאשא ביטון שתעזור לעצמאים וזה פתח מהדורות, כי שאשא ביטון הלכה איתי למלחמה".
המלחמה כללה, בין השאר, אוהל מחאה ושביתות רעב מול הכנסת. “הדוברת של נפתלי ראתה אותי באוהל והזמינה אותי אליו", היא מספרת. “באתי לוועדות, הצגתי מספרים, נתונים וסיפרתי שאמא שלי הייתה קונה לנו במבה כי שקית קטנה עלתה רק שקל ויש בזה חלבונים ושבימי שישי הלכנו לחפש שאריות מזון בשוק. דיברתי על הדור שלי, שלא מצליח להגיע לדירה ולפעמים אפילו לא יכול למלא עגלה בסופר. רוב חברי הכנסת והשרים בכלל לא התייחסו, ורק נפתלי התעניין וקרא את המצגת ומשם הכל היסטוריה".
כשזה לא קרה, התקשרו אליי ברמת הרכילות לברר מה אני הולכת לעשות, והראשון שהתקשר ואמר, אני כואב איתך ומבין אותך ואעזור לך במה שאוכל, היה ניר אורבך. בחיים לא אשכח לו את זה. ולכן גם לא כעסתי עליו כשהוא התלבט אם להישאר, כי ידעתי שלפחות אצלו זה לא ברמת הסלוגן. הבטן באמת כאבה לו".
שנה תמימה הספיקה ויינשטיין לנהל את המפלגה: “כשהמנדטים בסקרים התחילו לנחות, הפכתי בשלב מסוים לדוברת הקואליציה, כי הספינה התחילה לרעוד והחברים נעלמו מהמסכים. אמרתי להם, האזרחים רואים את הממשלה שלא ברור אם היא תחזיק מעמד, רוצים לשמוע מה קורה ואתם מתחבאים. מישהו צריך להגיד להם, כן, זה המצב, ואם לא נצלח את המשבר נלך לבחירות. אבל חברי הקואליציה אמרו, מה יש לנו טוב להגיד. אמרתי, זה בסדר גם להגיד רע. והלכתי לאולפנים לדברר את הקואליציה ואת ימינה, למרות שכולם אמרו לי, ‘מה את צריכה להיות מזוהה עם הכישלון'".
גם מרב מיכאלי מדברת הרבה, אבל בפועל ספינות מטען תקועות בנמלים שבועות וחודשים, העלויות של העיכובים מתגלגלות ישירות לציבור ובמשרד התחבורה מתעלמים. מישהו אמר לי אתמול, ‘ישראל זה כל מה שברית המועצות חלמה להיות'. זו אמירה מזעזעת. אנחנו מבריחים את האנשים המוכשרים מפה, אפילו הפליטים ההייטקיסטים שהובאו לפה מאוקראינה גילו את יוקר המחיה ואת גובה המסים וברחו. התקשר אליי מישהו מאוקראינה ואמר לי, ‘יהודים מצילים פה יהודים אבל מעבירים אותם לגרמניה'. זה אבסורד שההיסטוריה תשפוט".
אם ‘נפלת' ויש לך שלושה ילדים בגילי הגן, תשלם מעל 9,000 שקלים לחודש. זה פסיכי. כולם מדברים על משבר הדיור, אבל משבר תשלומי החינוך הפרטי לגיל הרך קטסטרופלי הרבה יותר. אם אחזור, זה בשבילם".
התרעות פיקוד העורף