“אני, למשל, חושב שמדינה דו־לאומית זה סופו של החזון הציוני. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין את המשמעות של מיליוני פלסטינים מעורבבים בתוכנו, פלוס המצב המורכב מול ערביי ישראל, שגם בהתייחסות אליהם קיבלנו החלטות מאוד מסוימות לאורך 75 שנה, שהביאו את המצב לבעיה הנוכחית", המשיך", הרי מה ההבדל בין הערבים לדרוזים שהשתתפו בקרבות של קאוקג'י? את זוריק, אבא של עוזי דיין, הרג כוח שלחם בו אביו של ג'יהאד קבלאן, ניצב במשמר הגבול".
הוא הוסיף: "קיבלנו החלטה היסטורית להתחבר אליהם, לשלב אותם בצבא, בחברה, בחינוך. הפכנו אותם לשותפים בהוויה הישראלית. עם הערבים זה לא קרה. פתאום, בקורונה, אתה מגלה את האחוז העצום של ערבים בקרב הרופאים, הצוותים הרפואיים, ופתאום יש לך מלחמה שכולם נלחמים בה זה לצד זה. לכן אני חושב שהקורונה הייתה הזדמנות ענקית והחמצה אדירה".
סוגייה נוספת שעלתה היא נושא יהודה ושומרון. איזנקוט ציין כי ישנה בעיית משילות באזור, והסביר: "הסיפור של אכיפה בשטחי C שהיה צריך להיות חד וברור, התמוסס. אין שאלה בכלל. אביתר? זה אירוע שלא קורה ולא צריך לקרות. כל מח"ט מונחה לפנות כל פלישה טרייה, זה התפקיד שלו. זה שזה לא קורה, הפך לפצצה מתקתקת המאיימת על המשך קיומה של ממשלת ישראל. זה נובע מחולשה ומחוסר יכולת וניצול של קוניונקטורה פוליטית כדי ליצור מציאות שלדורות הבאים יהיה קשה מאוד לשנות".
"אני הייתי מנסה לחשוב אחרת. בזירה הפלסטינית יש שלושה מרחבים גיאוגרפיים שבהם אנחנו יכולים להיות גמישים: הראשון הוא עזה, משם יצאנו. המשך תהליך ההסדרה מולם תקוע כבר יותר מעשור בגלל גופות של שני לוחמים ועוד שני אזרחים. זה לא הגיוני. המרחב השני הוא מקו שבי שומרון עד אזור עפולה. יש שם כ־160 משפחות יהודיות שנותרו בהחלטה של שרון לא לפנות את מבוא דותן ואת חרמש. זה בערך שליש מיהודה ושומרון שאפשר להקים בו אוטונומיה עם רצף טריטוריאלי", הסביר, "המקום השלישי הוא בקעת הירדן. אזרחית, לא ביטחונית. וכאן נשאלת השאלה, מה אנחנו רוצים שיהיה כאן בעתיד. אנחנו רוצים חביתה, שכולם מעורבבים בכולם? כשאתה שואל את הציבור הישראלי, אז 65% תומכים בהיפרדות מהפלסטינים. כשאתה מגדיר את זה כשתי מדינות, זה יורד לארבעים ומשהו אחוז. המסקנה שלי היא שעד שיהיה פתרון, ההיפרדות היא צורך ביטחוני. והשאלה שצריך לשאול היא איזו מדינה אנחנו רוצים לראות בסוף".
איזנקוט הוסיף: "המציאות הפוליטית מקפיאה את היכולת לעשות מה שנכון לביטחון המדינה. מה הפלא שהמשילות קורסת ואתה לא מסוגל היום לפנות פלסטינים משטחי C או לפחות מאחזים לא חוקיים, מה הפלא שמנסים להקים את חומש מחדש? תגיד לי, ממתי יש שם ישיבה? הרי עבר חוק".
היבט נוסף שעלה בראיון וקשור לסוגייה הפלסטינית היא חוסר נכונותם להכיר בישראל כמדינה יהודית. איזנקוט הסביר: "הדרישה הזו מופרכת לגמרי. חתמנו עכשיו הסכמים עם המפרציות, מרוקו, סודן. ביקשנו מהם להכיר בישראל כמדינה יהודית? ירדן ומצרים הכירו? זה לא יקרה. אנחנו מדינה עם עוצמה אדירה. מדינה בלתי מנוצחת. צריך לבוא עם ביטחון עצמי. כן, יש טראומת שואה ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, אבל התנאים האלה פועלים נגדנו".
“אנחנו בסוף ימיו של אבו מאזן, ואפשר להציע מהלך ביניים של שלוש עד חמש שנים, כדי לשפר את המציאות ולהתחיל לבנות גשר של הפחתת האיבה וחיזוק האמון. יוזמה משולבת של ישראל, הפלסטינים, מצרים, ירדן, ארצות הברית, המפרציות ועוד. צריך לשנות את המציאות, כי היא מובילה לחזון המדינה האחת, שהוא הרס החלום הציוני", הסביר.
הרמטכ"ל לשעבר המשיך ופירט על הסוגיות הביטחוניות: "הבעיה בביטחון הלאומי שלנו היא שישראל נמצאת בו־זמנית באין ספור חזיתות וזירות. עזה, יו"ש, הנגב, חיזבאללה, טרור, מוכנות למלחמה כוללת, איום רקטי, הכל חשוב, אבל כאן יש לך אתגר מסדר גודל אחר. צריך סדר עדיפויות, וזה מצריך הזנחה או ניוון של חלק מהגופים והיכולות הפחות רלוונטיות. יש לזה מחירים".
הוא נשאל האם ההחלטה האמריקאית לצאת מהסכם הגרעין היתה טעות והשיב: "אני חושב שזו שגיאה אסטרטגית, לאור העובדה שזה שחרר את האיראנים מכבלים מסוימים, פיצל את המנגנון שנבנה ואכף את ההסכם, האמריקאים יצאו והאחרים נשארו. האיראנים היו בהלם כמה חודשים, הם לא התחילו להעשיר אורניום בחצי השנה הראשונה, אלא רק אחרי שאני כבר לא רמטכ"ל, בשנת 2019. כשהם החלו להפר את ההסכם, הייתה להם לגיטימציה להפרות הללו, בגלל היציאה האמריקאית. ואז הסנקציות חלקיות, אין פיקוח, הסינים והרוסים לא משתפים פעולה עם האמריקאים, ולכן אני חושב שזו הייתה שגיאה, חשבתי כך גם בזמן אמת וגם בדיעבד".
לקראת סיום הראיון הוא נשאל למי מבין ראשי המפלגות יש את הסיכוי הגדול ביותר לשכנע אותו להצטרף אליו, והשיב: "למי שחושב שישראל צריכה להיות מדינה יהודית, דמוקרטית, מתקדמת, סובלנית. מדינה מציאותית, חזקה, שרוצה להשתלב באזור ולשפר את החברה הישראלית. כל המפלגות הציוניות המרכזיות נמצאות שם".
התרעות פיקוד העורף