"במערכות הבחירות האחרונות מגיעים יותר הורים עם ילדים, מצטלמים ועושים סלפי בקלפי", מספר גם יורה וסילביצקי, 43, מראשון לציון, מנהל שיווק בהייטק, שעובד כמזכיר קלפי מעל 20 שנה. "יש אפילו אנשים שלוקחים פתקים של מפלגות ומרכיבים מהם מילים מצחיקות. זה ז'אנר שלם. זו מערכת הבחירות העשירית לפחות שאני הולך להשתתף בה".
בבחירות מחר יעבוד וסילביצקי בקלפי בראשון לציון: "בכל פעם יוצא לי לעבוד במקום שונה. בכל עיר ובכל שכונה יש חתכי אוכלוסייה שונים, מצבים סוציו־אקונומיים שונים, הרגלי הצבעה שונים. אם אתה עושה מדגם בשכונה מסוימת, כבר אפשר לנבא למי יצביעו שם. בסופו של דבר החתכים האלה מתבטאים גם בקולות".
בלי סקנדלים
איליה (81) וורדה (76), שעלו מרוסיה בשנת 72', החלו לעבוד כמזכירי קלפי בבחירות לכנסת השמינית (1973), שבהן נבחרה גולדה מאיר בשנית לראשת ממשלת ישראל. "זה ממש עניין אותנו, גם באופן אישי וגם באופן ציבורי", מספרת ורדה. "רצינו להיות חלק מהציבור הישראלי, לא להיחשב לעולים חדשים אלא שיתייחסו אלינו כמו ישראלים. נמשכנו לחוויה הזו של בחירות כי זה היה שונה לגמרי ממה שחווינו ברוסיה. הייתה לנו תחושה של שליחות, והיה לנו חשוב שהכל יתנהל בצורה מסודרת ומדויקת. הקפדנו על כל דבר. ככה לימדו אותנו בקורס שעשינו לצורך זה. עשינו הדרכה ומבחן קשה עם שאלות על החיים, חלקן לא קשורות לבחירות. אהבנו את החוויה הזו של להגיע לקלפי שעה לפני פתיחת הקלפיות ולפגוש את שאר החברים שעובדים בקלפי".
"יש בזה קסם שלא פג עם השנים", אומר איליה. "זו הייתה חוויה נהדרת עבורנו להכיר אנשים חדשים, לחוות את הישראליות החדשה ובכלל, התחושה הזו של שליחות למען הדמוקרטיה זה משהו שחשוב לנו מאוד".
איליה עבד תחילה בקלפי בקיבוץ להבים ובהמשך בקלפיות ברמלה, וורדה עבדה בקלפיות ברמלה, בראשון לציון, ברחובות ובקיבוץ ניר דוד. בשנים האחרונות שניהם עובדים בקלפיות במקום מגוריהם, ראשון לציון.
"היום התחושה היא שאנחנו רוצים לעזור למען הדמוקרטיה ולצורך קיום בחירות תקינות באזורנו", מסבירה ורדה. "לשמחתי מעולם לא היו לנו שום בעיות בקלפיות, שום סקנדלים או חריגות, אלא הכל עבר ועובר חלק".
סוג של הפנינג
פנינה כהן־מוקטל (54) החלה לעבוד בקלפי בגיל 16 בבחירות לכנסת ה־11 (1984) שבה התמודדו ראש בראש שמעון פרס ויצחק שמיר. מאז היא לא מפספסת עבודה בקלפי בבאר יעקב כמעט באף יום בחירות. "הייתי תיכוניסטית שחיפשה עבודה בחופש הגדול, אז פשוט עזרתי בקלפי", היא מספרת. "בגיל 20 התחלתי לעבוד שם כמזכירת קלפי. גם בעלי התחיל לעבוד בקלפיות באותן בחירות, ומאז אנחנו באופן קבוע לא מפספסים את העבודה בקלפי ביחד. זו רוטינה אצלנו. כשיש בחירות אנחנו נקראים לדגל".
עו"ד ענבל פלאח־יעקב (45) כבר 26 שנים עובדת בקלפיות, מאז הבחירות לכנסת ה־14 (1996) שבסיומן הפך בנימין נתניהו לראשונה לראש ממשלת ישראל. "התחלתי עם זה בגיל 18, מיד עם קבלת האפשרות להצביע", היא מספרת. "ראיתי את זה בתור עבודה נחמדה, ובמשך השנים הבנתי שזה סוג של שליחות ואחריות לדאוג שלא יהיו מחטפי בחירות. עברתי הרבה תפקידים בקלפי, בין השאר מזכירת קלפי, יו"ר קלפי, סגנית יו"ר קלפי, ובהמשך ועד היום אני מפקחת על קלפיות מטעם הוועדה המרכזית".