סיכול פיגועי טרור המבוצעים ביוזמה פרטית של פלסטיני, שעד לרגע ביצוע הפיגוע לא היה מוכר למערכת הביטחון ושלצורך ביצוע הפיגוע נדרשים לו רק סכין, גרזן או כלי רכב, היה ונשאר האתגר המורכב ביותר של מערכת הביטחון בהתמודדות עם גל הטרור האחרון בגדה המערבית.
יהי זכרם ברוך: תמיר אביחי, מיכאל לדיגין ומוטי אשכנזי נרצחו בפיגוע באריאל
גורמים בליכוד: "נתניהו הציע לסמוטריץ' להקים ממשלה באופן מיידי"
מה שהחל בחודש מרץ בשני פיגועים שבוצעו על ידי ערבים ישראלים על רקע תמיכה ופעילות תחת דגל המדינה האסלאמית בבאר שבע ובחדרה אומץ על ידי מחבלים שפעלו מתוך תפיסה לאומנית פלסטינית בפיגועים הקשים בבני ברק, בתל אביב ובאלעד. בחמשת הפיגועים הללו לבדם נהרגו 17 בני אדם. במערכת הביטחון לא זיהו בזמן את תאי הטרור של המדינה האסלאמית ואת הסימנים המקדימים שהיו בשטח.
הפעולות שנעשו לאחר מכן על ידי השב"כ, לצד התנערות וגינוי ברור מצד החברה הערבית בישראל, בלמו נכון לעכשיו את המשך המגמה. אלא שהניצוץ שהוצת בערי ישראל על ידי מחבלים תומכי דאע"ש, נוצל להסתה ולעידוד טרור, בעיקר מהאזור של ג'נין וצפון השומרון, ומשם יצאו המחבלים שביצעו את הפיגועים הקשים בתל אביב, בבני ברק ובאלעד.
צה"ל העמיק את הפעילות שלו כנגד הטרור בג'נין ובצפון השומרון ותגבר באופן משמעותי את קו התפר, שהיה פרוץ לחלוטין. באופן כללי ניתן לומר שמגמת הפיגועים בשטח ישראל ירדה בצורה משמעותית, לאור המאמץ המבצעי שהושקע. תשומת הלב עברה ללחימה של כוחות הביטחון בלב הערים הפלסטיניות, בעיקר במחנות הפליטים בג'נין ובשכם. תופעת התארגנות הטרור של גוב האריות בשכם וביצוע פיגועי ירי רבים על ידי התארגנות הטרור החדשה מיקדה שוב את תשומת הלב סביב מטרה ברורה, שאיתה לצה"ל קל יותר להתמודד. סדרה של מבצעים ממוקדים פגעו באופן קשה בגוב האריות. אך כעת ברור שאין בכך די. שכן מאפייני חלק גדול מהפיגועים בחודשיים האחרונים כבר מבטאים מגמה אחרת לחלוטין ושלב נוסף בהסלמה ביטחונית חמורה עוד יותר. זוהי אינה אינתיפאדה מכיוון שאין מדובר בשלב זה בהתקוממות עממית.
אולם פיגועי הדקירה הדריסה והירי בחודשים האחרונים - מבקעת הירדן, דרך מזרח ירושלים וקריית ארבע ועד אריאל - כבר מבטאים מגמה ברורה של התרחבות גל הטרור לאזורים רבים ביהודה ושומרון, כמו בגל הטרור של 2015.
מאגר מבצעי הפיגועים, שעד לרגע ההחלטה לצאת לבצע פיגוע לא הייתה להם מעורבות בטרור והם אינם מוכרים למערכת הביטחון, נמצא בעלייה דרמטית. ההערכה הסבירה במערכת הביטחון היא כי החודשים הקרובים צפויים להיות עמוסים ומתוחים במיוחד. מה גם שבהשוואה לטרור הסכינים ב־2015, בגל הטרור הנוכחי יותר פיגועים מבוצעים באמצעות נשק חם. ועדיין לא דיברנו על הזירה המדינית. בממשל האמריקאי לא מנסים להסתיר את דאגתם מהאפשרות שבצלאל סמוטריץ' ימונה לתפקיד שר הביטחון הבא. כך שברור שלמדיניות הישראלית ביהודה ושומרון יש השלכות לא רק על המצב הביטחוני, אלא גם על המערכת הפוליטית בישראל ועל היחסים עם הקהילה הבינלאומית, ובמיוחד עם ארה"ב.
בגל הטרור ב־2015, כאשר ראש הממשלה היה בנימין נתניהו, הוא קיבל את עמדת מערכת הביטחון, שלא לפגוע במעמד הרשות הפלסטינית ולבדל ככל הניתן בין האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית לגורמי טרור ולא לפגוע בפרנסתה. מוקדם לדעת כיצד יבחר הפעם נתניהו, אך ברור שהסביבה הפוליטית המתגבשת צפויה להציב גם לו אתגרים מורכבים.
למשל, ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, שנתניהו נהנה מתמיכתו בקמפיין הבחירות האחרון, דורש כי ממשלת ישראל הבאה תציב את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן כיעד ביטחוני. לתפיסתו, הרשות הפלסטינית היא זו שעומדת מאחורי גל הטרור האחרון. למעשה מדובר בדרישה לפעול להפלת שלטון הרשות ולעצור את שיתופי הפעולה עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. בעבר נתניהו שלל אפשרויות אלה מכל וכל. כעת, ויתור על תיק הביטחון לטובת סמוטריץ' עשוי להוות סימן ראשון גם למוכנות שלו לנקוט קו נצי יותר גם מול הרשות הפלסטינית.