בעוד שלושה רבעים (75%) ממי שהצביעו בבחירות הקודמות למפלגות שהרכיבו את האופוזיציה ציינו כי יצביעו שוב לאותה מפלגה ו-9% נוספים יצביעו למפלגה אחרת שנמנתה על גוש זה, בקרב מפלגות הקואליציה פחות ממחצית (45%) מאלו שהצביעו להן ציינו כי יצביעו שוב לאותה המפלגה ועוד 15% יצביעו למפלגה אחרת שנמנית על גוש זה. היחידה שיוצאת דופן בקואליציה היא יש עתיד - 72% מבוחריה ציינו כי יצביעו לה שוב בבחירות הקרובות.
בכל הנוגע לזהות המנהיג, 39% מהציבור ציינו כי רק או בעיקר זהות המנהיג משפיעה על החלטתם לאיזו מפלגה להצביע, 36% השיבו כי השפעת זהות המנהיג ורשימת המועמדים היא שווה ורק 13% ציינו כי רק או בעיקר רשימת המועמדים היא שמשפיעה עליהם. בקרב הציבור היהודי, זהות המנהיג מרכזית יותר מבציבור הערבי (43% לעומת 22%).
לפי הממצאים, השיטה המועדפת היא פריימריז פתוחים (32.5%). במקום השני, נמצאות השיטות של פריימריז בקרב חברי מרכז המפלגה ופריימריז בקרב חברי ועידת המפלגה (25%). תמיכה מועטה בהרבה נמצאה לבחירת מועמדי המפלגה על ידי המנהיג (11%) או על ידי ועדה מסדרת של המפלגה (7%). יש לציין כי שיעור גבוה מאוד, כרבע מהמרואיינים, ציינו שאינם יודעים.
עמדות המפלגה בנושא יוקר המחייה והכלכלה הן כיום הגורם הראשון (44%) בהחלטת הציבור הרחב עבור איזו מפלגה להצביע. במקום השני בחשיבות זהות העומד בראש המפלגה בשיעורים נמוכים בהרבה (24%). סדר עדיפויות זה תקף בנוגע לשלושת המחנות הפוליטיים בקרב יהודים, וכן בקרב ערבים. שיעור נמוך בחרו בעמדות המפלגה בנושאי חוץ וביטחון כסיבה המרכזית להחלטתם לאיזו מפלגה להצביע (11%). פילוח המרואיינים היהודים לפי הגדרה דתית, מעלה כי בקרב החרדים והדתיים, במקום הראשון מדורגות עמדות המפלגה בנושא דת ומדינה (חרדים: 52%; דתיים: 33%).
התרעות פיקוד העורף