במסגרת העתירה, טענה סיעת יש עתיד כי "הסרטון ערוך באופן מטעה, כוזב, ומכיל שקרים שכן ראש הממשלה לפיד מעולם לא נפגש עם בכירים ברשות הפלסטינית בכדי להשפיע על תוצאות הבחירות. אופיו השקרי של הסרטון, עולה לכדי הפרה של האיסור הקבוע בסעיף 13 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה, התשי"ט-1959) שכותרתו 'איסור הפרעה'".
מנגד, סיעת הליכוד טענה כי יש לדחות הטענה. בתגובתה, סברה סיעת הליכוד כי יש עתיד הרחיבה על אופיו העקרוני של ההליך מפאת חשיבותו של חופש הביטוי הפוליטי בעת בחירות, לשם הבטחת תחרות אמיתית בין הרשימות השונות המתמודדות בהן. כמו כן, בליכוד טענו כי מכיוון שסעיף 13 לחוק דרכי התעמולה מהווה הגבלה של חופש הביטוי, על הראיות שמבססות הפרה שלו להיות חזקות וחד משמעיות, וכי יו"ר ועדת הבחירות לא צריך להתערב בתוכן דברי התעמולה.
במסמך ההחלטה, כתב השופט עמית כי "אין ספק שהסרטון של הליכוד מתייחס לעותרת ולעומד בראשה, ואף עושה כן באופן שלילי, תוך 'הלחמה' וכריכה של שתי ידיעות שונות לכדי סרטון אחד.גם אם הדעת נוחה מכך, אין לראות בכך משום איסור הפרעה לתעמולת בחירות כמשמעה בסעיף 13 לחוק תעמולת הבחירות.
כזכור, ועדת הבחירות פסלה ביום שלישי סרטון שפרסמה סיעת הליכוד, ופסקה כי עליה לשלם פיצוי בגובה 40 אלף שקלים לסיעת יש עתיד. זאת, לאחר עתירה שהגישה יש עתיד ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.
במסמך ההחלטה, נכתב כי "הסרטון של העותרת, שבכותרתו "רק שנה אחת בשלטון ותראו מה הספקנו", מציג את פועלה של הממשלה שבה הייתה חברה העותרת בשנה האחרונה ומיחס לה הישגים בתחומים מגוונים. מנגד, הסרטון של המשיבה, הליכוד, עושה שימוש בקטעים מתוך הסרטון המקורי, לרבות כותרתו, אך נערכו באופן הנועד להציג את פעולת הממשלה שבה הייתה בשלטון לא כהישגים, אלא ככישלונות.